• 22 יולי 2018

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

הדרום מוביל במספר המשרות הפנויות. אז איך יש בו מובטלים?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את סיכום נתוני המשרות הפנויות לסוף 2017. הדרום מוביל בדרישה לידיים עובדות, אבל ממדי האבטלה בו גדולים. מה בדיוק קורה?

יש עבודה בדרום, חסרים עובדים (צילום הדמיה: Anthony Nelson / נחלת הכלל)

יש עבודה, חסרים עובדים. בדרום חסרות אלפי ידיים עובדות ומצד שני, יש לו לא מעט אבטלה ומשפחות החיות מתחת לקו העוני. האם זה קורה בגלל שהדרומיים עצלנים ואוהבים להתבכיין, או שיש בעיה מערכתית. נכון לסוף 2017, יש הדרום  כ-10,400 משרות פנויות.

מהנתונים עולה, כי רוב הדרישה היא לעובדים בלתי מקצועיים ולעובדי תעשייה שתפקידם מוגדר. בדרום הדרישה לעובדים אקדמיים ובדרגים הניהוליים נמוכה יותר. כמות המשרות הפנויות הגדולה ביותר היא בתחומי הניקיון והאבטחה. הכמות הקטנה ביותר - למנהלים ואנשי אקדמיה. מגמה זו, אגב, ניכרת גם במישור הארצי, אבל בולטת בנגב.

אם בוחנים את שיעור המשרות הפנויות לפי משלחי יד (מקצועות), ניתן לראות את תופעת ה"אקדמיזציה" ששוררת בישראל בשנים האחרונות. מאז שנת 2014 נוספו כ-94 אלף עובדים בעלי משלח יד אקדמי, 35 אלף עובדי מכירות ושירותים, וכ-30 אלף מנהלים. לעומת זאת, נוספו רק מעט יותר מעשרת אלפים עובדים מקצועיים ועובדי תעשייה.

החלום - והמציאות: יש מספיק דירקטורים, בנגב מחפשים עובדי ניקיון (צילום: דני בלר)​​​​​​​

כן, אין זו הפתעה ששיעור המשרות הפנויות הגדול ביותר הינו בקרב עובדים בלתי מקצועיים, ועובדי תעשייה, וכי שיעור משרות הפנויות הנמוך ביותר בצורה משמעותית הינו בקרב בעלי משלח יד אקדמי, ובקרב המנהלים. בענף המכירות והשירותים עדיין שיעור המשרות הפנויות גדול. מבין המקצועות הלא אקדמיים, ניתן לראות גם שיעור משרות פנויות גבוה בענף הניקיון והאבטחה.

הסיבה בגללה כמות המשרות בענפים אלה גדולה אינה מצויינת בדוח, אבל מוכרת מהשטח: במרבית המקרים, עובדי ניקיון ומאבטחים מועסקים בהעסקה קבלנית, שאינה מוגנת. הליך ההעסקה ובמיוחד הפיטורים, מהירים מאשר בקרב עובדים שכירים. לרוב, גם אם החוק קובע אחרת, תנאי ההעסקה של עובדי הקבלן יהיו פחות טובים מאלה של עובד שכיר. הם יועסקו ויפוטרו על בסיס עונתי (לדוגמא: עובדי הוראה, הדרכה, ניקיון, שמירה). במקרים רבים, השכר יהיה שכר המינימום הקבוע בחוק ולעובד קבלן יהיה קשה לצבור זכויות: זה לא כדאי כלכלי למעסיק.

דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושף את נתוני ההעסוקה לפי גודל העסק: 44% מהעובדים  מועסקים בעסקים גדולים בהם 250 עובדים ומעלה. שליש מהעובדים במשק מועסקים בעסקים קטנים ובינוניים, בהם עד 50 עובדים.

דרישה גבוהה לעובדים שמערכת החינוך אינה מכשירה (צילום הדמיה: SKEEZE / PIXABAY)​​​​​​​

אחוז המשרות הפנויות יותר גבוה בעסקים קטנים ובינוניים. יש לכך סיבה, על פי הנתונים: תהליך גיוס העובדים בעסקים אלה הוא קצר יותר וכך גם הליך הפיטורים. מודל ההעסקה, שאינו מצויין בדוח, גם משחק תפקיד: עסקים רבים מחפשים עובדי פרילאנס, כלומר, העסקתו היא על בסיס זמני מובהק, מבלי שחלים עליו יחסי עובד-מעביד. עובד פרילאנס אינו יכול לדרוש דמי אבטלה ברגע שמופסקת עבודתו. מעסיקים רבים, במציאות הכלכלית מורכבת של באר שבע והנגב, מעדיפים א להתחייב על העסקת עובדים ושוכרים עובדים על פי הצורך, כשלעובד אין יכולת מיקוח רבה. לפעמים, כמות הידיים הפנויות באותו תחום היא כזו, שעל כל משרה יש מספר מתמודדים. 

אז נכון, יש עליה במספר המשרות הפנויות בדרום, אבל מדובר בדרישה לעובדי תעשייה בעלי כישורים מוגדרים או בתחומי הניקיון, השמירה, עבודות המטבח וסוכני מכירות. המחסור בעובדים קשור, בין היתר, למשבר בו שרוי החינוך המקצועי בישראל: רק 2 אחוזים מהתלמידים בישראל לומדים בחינוך המקצועי, אותו חינוך שאמור להצמיח חרטים, מסגרים, נגרים, חשמלאים, טפסנים, רצפים וגם- טבחים ועובדי משק. במדינות ה-OECD, אחוז התלמידים בחינוך המקצועי עומד על כ-13 אחוזים.

בבאר שבע לבדה, למשל, פועלת מכללה טכנולוגית מעולה, המציעה לא רק לימודי תעודה, אלא מבחר גדול של מסלולי לימוד, במקצועות נדרשים מאוד. מכללת סמי שמעון, שהיא מכללה אקדמית ללימודי הנדסה, אשר ידועה בגישתה להעניק הזדמנות שווה לכל המבקשים ללמוד. גם בה, נלמדים מקצועות נדרשים. 

אלא שרבים מעדיפים ללמוד לימודי תואר, במדעי החברה למשל, במנהל עסקים או בתחומים בהם הדרישה לעובדים נמוכה. הפ רואים בתואר אקדמאי מפתח להצלחה ולכך מסייעת העובדה שמקומות עבודה רבים מציבים תואר אקדמי כתנאי.

בינתיים, ישראל מוצאת עצמה מייבאת עובדים מקצועיים מסין, בולגריה, מולדובה ותורכיה. במקרים רבים, עובדים מקצועיים אלה נהנים משכר גבוה ומעבודה מאורגנת ומוגנת. יש גם בעיה מנטלית: כולם רוצים להיות מנהלים, מעטים רוצים להיות עובדים. כולם רוצים עבודה משרדית נקיה, מ-9 עד 5, מעטים רוצים לעבוד בעבודות רטובות בענף הבניין. כולם רוצים להתהדר בתואר אקדמי, מעטים וחכמים ירצו לראות על כרטיס הביקור שלהם את המילה אינסטלטור. יש בפקידות הבכירה הילה של יוקרה, שאין אצל טבח, למשל, למרות שבלי הטבח, הפקיד הבכיר יגווע ברעב. לעניין של "מה אני, פראייר?", חלק מהמנטליות הישראלית, יש הרבה קשר. 

שינוי המצב יבוא רק כאשר החינוך המקצועי בישראל יקבל את הכבוד המגיע לו וכאשר מערכת החינוך תחנך לערכים של עבודה וגם של זכויות עובדים. 


כתבות שיעניינו אותך...
תגובות

End of content

No more pages to load