• 19 נובמבר 2017

הסגנון האדריכלי שהבאר שבעים לא ידעו להעריך

באר שבע הייתה יכולה להיות אתר מורשת עולמית: היא נחשבת לבירת הסגנון הברוטליסטי באדריכלות, הדוגל בבטון חשוף ודגש על שימושיות. בתל אביב העיר הלבנה זכתה להכרה. בב''ש, חלק מהנכסים עומדים מוזנחים או נשכחים

קולנוע אורות, אחד מסמלי האדריכלות הברוטליסטית, עומד כיום נטוש (צילום: דני בלר)

לפני שנתיים הוצע לאונסק''ו, ארגון האומות המאוחדות למדע, חינוך ותרבות, לתת מעמד את "אתר מורשת עולמי" למבנים בעיר באר שבע שנבנו בסגנון הברוטליסטי, ייחודי לבירת הנגב. בינתיים, כמה מהמבנים עומדים מוזנחים ועל אחד מהם לפחות, רובצת סכנת היעלמות תחת פרויקט נדל''ני.

יש מי שחושבים שזה הכי מכוער שיש: בטון חשוף לגמרי, עיצוב גס, שנועד בעיקר להיות שימושי.  יש מי שרואים בו חתיכת הסטוריה ומשהו שיש לשמר. 

מרכז הגנב. אוצר ארכיטקטוני בלב העיר (צילום: מיכאל יעקובסון)​​​​​​​

מבני ציבור רבים בבאר שבע נבנו על ידי המדינה בשנות החמישיםועד שנות השבעים על פי התפיסה הברוטליסטית: בטון חשוף, עם דגש על שימושיות המבנה. בין המבנים הבנוים על פי הסגנון הברוטליסטי בעיר: בית הכנסת הכיפתי בשכונה ה', מרכז הקליטה אלטשולר, בתי הקרקע בשכונה ה' לדוגמא, הבנייה הראשונית של בית החולים סורוקה, קולנוע אורות, מעונות הסטודנטים בשכונה ג', הקשתות של השוק העירוני (הרובע הבדואי), עיריית באר שבע, בית יד לבנים, אוניברסיטת בן גוריון ובניין ה"14 קומות", המוכר גם כ"בניין המגירות". 

אין זה מקרה שבאר שבע הפכה לבירת הברוטזלים בישראל: בשנות חמישים ועד שנות השבעים הייתה בניה ממשלתית בהיקף גדול. קבלנים פרטיים, המשווקים לשוק הפרטי, מעדיפים את המסחרי, המוכר, המניב.  המבנים  בננייה ממשלתית דווקא, נתנו הזדמנות לאדריכלים להביע את עצמם ביצירת אדריכליות ייחודיות, שלא הייתה תלויה בטעם הקהל. שכונה ה' ברובע הישן שלה, של בתי הקרקע המרובעים, ניהל אז דו שיח עם הסביבה המדברית. הבטון החשוף השתלב יפה עם הנוף - אדמת הלס הצחיחה.


מגדל המגירות, או בשמו הבאר שבעי - 14 קומות (צילום: מיכאל יעקובסון)


​​​​​​​הבניה גם הייתה יותר תואמת את מזג האוויר ובודדה את הבתים מחום וקור קיצוניים. רעפים וגגות עץ אולי יפים לאירופה הקלאסית. גשרים מצועצעים יפים לפריז. מגדלי ענק טובים לניו יורק או תל אביב, בהן קיימת מצוקת קרקע גדולה. לבאר שבע אין בעיה של עתודות קרקע ובאופיה היא לא עיר עצבנית, קוסמופוליטית, שיוצרת טרדנים בתרבות ובאמנות. היא בירת הנגב, עומדת בלב איזור כמעט מדברי, מבודדת בפני עצמה ולא חלק מגוש ערים. 

באר שבע, מיד לאחר קום המדינה, בשנים הראשונות שלה, תוכננה כ"עיר גנים": בתים צמודי קרקע וביניהם - גנים בסגנון אנגלי. מקימי העיר גילו מהר מאוד שמדובר בעיר צחיחה, חמה, שזקוקה יותר מכל לבתים עברו אלפי עולים שחלקם הגדול הצטופף במעברה. לא היה זמן ליופי: היה צורך בבניה מהירה ושימושית. "תותחי" בטון הובאו לעיר ויצקו את הבתים בשיכונים. בתים מבטון חשוף, עמידים, שישתלבו עם הנוף. הייתה בניה ממשלתית מואצת, שנמשכה עד לתחילת-אמצע שנות השבעים. הבנייה בסגנון הברוטליסטי, עם הבטון החשוף, מאוד איפיינה את באר שבע, בה גם הקפידו לבנות גנים ציבוריים וגם בריכות שכונתיות (בשכונה ג', בשכונה ד', בשכונה ה' בנאות מדבר, בשכונה א' במקום בו שוכנת כיום מכללת סמי שמעון ובקאנטרי - אז "מחוץ לעיר").

אנדרטת הנגב (צילום: GUYMEG / CC BY 2.0)​​​​​​​

כשמטיילים במשעולים של שכונה ה', עם הבתים המרובעים באיזור הגשר, רואים את ההפרדה הברורה בין מגורים, לבין מסחר ועורקי תחבורה. הבתים מופרדים מהכבישים והרחובות (הצבי, הגמל ויעלים), כך שלשכנים יש שקט וביטחון לילדים שיורדים לשחק למטה. לא היה צורך לצופף את העיר וגם לא לבנות מגדלים ליד כבישים סואנים.

בטון חשוף, הידברות עם הסביבה המדברית. בתים בשכונה ה' (צילום: דני בלר)

הבניה לא הייתה אמורה להיות יפה, אלא שימושית. רק היום קולטים את האמירה המיוחדת שלה (צילום: דני בלר)

בית הכנסת הכיפתי בשכונה ה' שופץ, רק מהצד רואים את עברו הברוטליסטי (צילום: דני בלר)



את הברוטליזם הבאר שבעי מנסים היום להחביא בתוך נדל''ן (מרכז הנגב יעלם תוך מעט שנים מאחורי מגדל מגורים) או שהוא עומד מוזנח (בשכונה ד' למשל, בבתים המדורגים). קולנוע אורות, פנינה ארכיטקטונית, עומד נטוש ומוזנח בשל סכסוך משפטי בין הבעלים לבין הרשויות. מאחורי הבניין הארוך בשכונה ה' ייבנה פרויקט נדל''ני גדול וגם הגשר בשכונה ה' עבר שיפוץ שלא שמר על האופי הברוטליסטי שלו. גם בית הכנסת הכיפתי בשכונה ה' שופץ ורק מעט מאוד מהצורה המקורית שלו נותר גלוי לעין. רבים בבאר שבע חושבים שהבטון החשוף מכוער ומחפשים אדריכלות דומה לארצות הברית: מגדלים, מרכזי קניות ענקיים ובתי קרקע שלא מתכתבים עם הסביבה. במקום לראות במורשת האדריכלית נכס, הם רואים בו נטל. 

בתל אביב ידעו לשווק את הבנייה בסגנון הבאוהאוס שבה ולהפוך אותה לאתר מורשת עולמי. בתל אביב גאים לדבר על "העיר הלבנה". בבאר שבע, למרות שנערך כנס בנושא הברוטליזם באדריכלות לפני כחמש שנים, מעטים יודעים ומעריכים את הייחוד הארכיטקטוני הזה - וחבל. 

הרבה מההסטוריה של באר שבע הלך לאיבוד: בשנות השבעים והשמונים בתים תורכיים רבים בעיר העתיקה נהרסו. תכולות בית ובהן מסמכים, הקלטות, צילומים, נזרקו. יצירות אומנות חשובות עומדות חשופות לפגעי הזמן, כפי דיווחנו בלעדית בברנז'ה NEWS.
יצירה של אמנית הויטראג' קליר סילארד מתפוררת לאיטה ואין מי שיציל. חצרות נסתרים בעיר העתיקה נזנחו וקיים חשש שגורלם יהיה דומה לזה הצפוי למרכז הנגב. 


סמלי האדריכלות הברוטליסטית בבאר שבע, כפי שהוצעו לאונסקו (מתוך אתר העמותה לקידום מורשת האדרי' הברוטליסטית בישראל)

כדאי לבקר באתר האינטרנט העוסק באדריכלות הברוטליסטית, של האדריכלים עומרי עוז-אמר ודר' הדס שדר. האתר סוקר את הסגנון, את האדריכלים שהובילו אותו ואת אתריו בבאר שבע. 



​​​​​​​

כתבות שיעניינו אותך...