• 18 נובמבר 2017

ביהמ''ש לא אישר איחוד משפחות: לבעל יש 3 נשים - ו-24 ילדים

בדיקה העלתה כי תושב הנגב, שביקש לעשות איחוד משפחות עם אשתו השלישית, תושבת השטחים, למעשה התרגש משתי נשותיו הקדומות ב"כאילו". בשל כך, בית המשפט פסק שלא יוכל להתאחד עם אישתו השלישית

בית המשפט בבאר שבע (צילום: דני בלר)

בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, בפני כב' השופטת שרה דברת, קיבל ערעור שהגישה המדינה כנגד החלטת בית הדין לעררים בבאר שבע לבטל את החלטת רשות האוכלוסין שלא לתת מעמד בישראל לאשתו השלישית של תושב הנגב, נוכח מסקנתה, כי המשיב מנהל אורח חיים ביגמי וכי גירושיו משתי נשותיו הראשונות היו למראית עין בלבד.
 
הבעל הינו אב ל-24 ילדים מ-3 נשים שונות. את אשתו הראשונה נשא  בשנת 1979 ובשנת 1995, נישא לאשתו השניה.
הבעל הציג מסמכים לפיהם התגרש משתי נשותיו הראשונות – מאשתו הראשונה בשנת 1994 ומאשתו השניה בשנת 2000.
המשיב נישא בשנת 1999 לאישה שלישית, תושבת השטחים והגיש בקשה לאיחוד משפחות. ותחילה סורבה בקשתו בשל ביגמיה.
בחלוף מספר שנים, לאחר שהציג למשרד הפנים תעודת גירושין מאשתו השניה, אושרה למשיב בקשה לאיחוד משפחות עם אשתו השלישית, אשר קיבלה היתר שהייה בישראל בעקבות האמור, היתר שהוארך מעת לעת.
 

בשנת 2012 נערכה בדיקה בעניינם של המשיב והאשה השלישית במשרד הפנים. נמצא כי מהראיונות שקוימו לשניים ומהמידע שבידי משרד הפנים עלו ראיות מינהליות לכך שגירושי המשיב משתי נשותיו הראשונות היו גירושין פיקטייבים בלבד וכי הוא מנהל אורח חיים ביגמי הלכה למעשה. בעקבות הממצאים, הוחלט לסרב לבקשתם להמשך הסדרת מעמדה של האשה השלישית.
בני הזוג הגישו ערר על החלטה זו, ובהמשך בעקבות דחייתו פנו לערכאות המשפטיות.
 
בחודש ספטמבר, 2016, ולאחר שמיצו הליכים משפטיים נוספים, הגישו המשיבים ערר לבית הדין לעררים בבאר שבע כשהם מתבססים על חוק הכניסה לישראל. בפסק דינו, בחן בית הדין רק חלק מהראיות המנהליות ששימשו בסיס להחלטת משרד הפנים, וקבע ביחס לכל אחת ואחת מהן כי אין בה להצביע על קיומו של קשר ביגמי.
ב-25 ביוני,  ניתן פסק דינו של בית הדין, ולפיה דין החלטת משרד הפנים להתבטל, שכן ההחלטה לא נתמכה בראיות מספיקות.
על פסק דין זה הגיש משרד הפנים באמצעות פרקליטות מחוז דרום אזרחי ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.
 
בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי הוצגו ראיות מנהליות ברמה הנדרשת לכך שהמשיב מנהל בפועל אורח חיים ביגמי – כך לדוגמה: חרף גירושיו נולדו למשיב ילדים מהגרושות לאחר הגירושין (4 ילדים מאישה אחת וילד אחד מהאישה השנייה), המשיב מתגורר עם אחת מהגרושות באותו מתחם, כאשר לבתים תשתיות חשמל משותפות, גידול הילדים נעשה במשותף, המשיב והגרושה נסעו לביקור משותף בירדן ואכלו סעודת חג משותפת, ניהלו חשבון בנק משותף לאחר הגירושין ועוד.
 
נוכח המסקנה בדבר ניהול אורח חיים ביגמי, ביהמ"ש קיבל את הערעור ואישר את ההחלטה של משרד הפנים לעצור את הליך איחוד המשפחות של המשיבים.
 
מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי) נמסר: "עמדת המדינה כפי שהובאה בבית המשפט מצטרפת למהלכים נוספים שנעשים במטרה להיאבק בתופעת ריבוי הנשים והשלכותיה השליליות, לרבות חיי עוני, ניצול נשים והזנחת ילדים".
 
עו"ד יערה קליינברגר מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי) הגישה את הודעת הערעור וניהלה את התיק ביחד עם עו"ד דניאל ממן ונדיר בן משה מהלשכה המשפטית בבאר שבע ברשות האוכלוסין וההגירה.
 

כתבות שיעניינו אותך...