• 21 אוקטובר 2017

פשיעה, תחבורה, דיור: אלה הנושאים שהעסיקו אתכם בתשע'ז

סיכום שנתי בדרך לא שיגרתית: במקום רשימה מייגעת של מה קרה בכל חודש, בדקנו איזה נושאים העסיקו אתכם הכי הרבה השנה

מכת מחץ לפשיעה? שוטר במהלך פעילות משטרתית במתחם ביג (צילום: דוברות המשטרה)

חופשת ראש השנה היא זמן טוב לניקוי ראש וגם לחשבון נפש על מה שעברנו ביחד ב-12 החודשים האחרונים. אתר ברנז'ה news עלה לאוויר לפני שנה ואתם אהבתם, לא אהבתם, סימנתם ''לייק'' או עשיתם פרצוף כועס - מה שנכון הוא שהקהל בבאר שבע והנגב אכפתי, מודע למה שקורה, מעורב בקהילה, מודאג מבעיות וגאה בהישגים.

באר שבע והנגב מהווים שטח גיאוגרפי גדול. יש באיזור הזה אוכלוסיה מגוונת, מנעד רחב של מעמדות סוציו-אקונומיים, צורות התיישבות שונות זו מזו. באר שבע לבדה היא עיר ענקית, שנותני שירותים מגדירים אותה כמסובכת מבחינת הפריסה שלה, עיר המעניקה שירות כבירת מחוז לעשרות אלפי אורחים מדי יום. לצד כ-200 אלף תושבי קבע, יש בה קהילת סטודנטים גדולה ועוד אלפים השוהים בה במהלך השבוע לצרכי עבודה.

תחבורה ציבורית בב''ש: הקהל לא מרוצה - וגם העובדים לא

תחבורה ציבורית היא ללא ספק אחד הנושאים שהעסיקו אתכם השנה. מאז כניסתה  בחודש נובמבר האחרון, חברת דן ב''ש מתמודדת עם לא מעט ביקורת מצד משתמשיה, בשיח שעוצמותיו ייחודיים לעיר באר שבע. בראיון שערך מגזין ברנז'ה עם מנכ''ל החברה, יורי בורנשטיין, הוא סיפר על שיח אלים, בעל נימה גזענית, שהופנה כנגד חלק מנהגי החברה שאינם יהודים ואשר גרם ללא מעט מהם לעזוב את מקום עבודתם. עוד תופעה שהיא ייחודית לבאר שבע: כשעשירית הנוסעים מדי יום מתחמקים מתשלום. הצי האוטבוסים של החברה סובל מיידוי אבנים ברחבי העיר, כמעט על בסיס יומי. חתנות החברה סובלות מוונדליזם.

אלה אינן צרותיה היחידות של דן ב''ש: אמנם החברה הצליחה לחתום על הסכם קיבוצי עם ההסתדרות, אבל גם אחרי החתימה, איום השביתה ממשיך לרבוץ על העיר באר שבע, אשר זקוקה למערך תחבורה מודרני ובעיקר מתפקד.
מנכ''ל דן ב''ש, יורי בורנשטיין. התמודדות עם בעיות התחסורה של העיר (צילום: אייל מנקיטה)
פשיעה: המשטרה לא מצליחה להתמודד על כיסי הפשיעה בשכונות

בלי שום ספק, המבצע שזכה לשם ''מכת מחץ'', הציף מעל פני השטח את הבעיות המטרידות את תושבי באר שבע ואת המורכבות שבפתרונן. במהלך למעלה משבועיים, לאחרונה, ערכה המשטרה פעילות מוגברת במוקדי הפשיעה בעיר. כל מי שביקר במתחם הקניות ביג, היה מודע לכך שכבר לא היה נעים להסתובב שם - אלימות, נהיגה פרועה, כייסים, ברשתות החברתיות התלונות צפו על פני השטח.

אחרי שמשך תקופה ארוכה הכחישה המשטרה שבבאר שבע קיימת תופעה של גביית דמי חסות, במהלך המבצע נחשפו השיטות וההקפים של התופעה במתחם עמק שרה. אלה כבר לא גברתנים הבאים לגבות כסף אחת לכמה זמן, אלא עסקים חוקיים לכל דבר, תחת מסווה של הספקת שירותי שמירה. הם אפילו מעניקים חשבוניות מס מסודרות. בעלי העסקים העדיפו לשלם על פני לפנות למשטרה והתופעה רק התעצמה. 

תופעה נוספת לא הייתה נעימה לאף אחד מבעלי העניין להודות בה, היא קיומם של אתרי זנות והימורים בעיר העתיקה של באר שבע. בברנז'ה news חשפנו עדויות של צעירות, העובדות במתחמי הבילוי בעיר העתיקה, שסיפרו על תחושת חוסר הביטחון במקום. במסגרת ''מכת מחץ'' נעצרו מפעילי בתי בושת ואתרי הימורים. כמה זה יחזיק עד הסבב הבא? שאלה טובה. יש קהל שצורך הימורים לא חוקיים ושירותי זנות והוא כבר ימצא דרכים אלטרנטיביות.

מישור נוסף ולא גלוי, הוא ההדברות בין המשטרה לבין האוכלוסיה הבדואית. הרחק מעיני המצלמות פועלת מועצה ציבורית, בה חברים עשרות נכבדים, מכל הזרמים וממגוון הדיעות, אשר ביחד עם המשטרה, פועלת למיגור תופעות פסולות, החל מנהיגה פרועה, הגובה עשרות קורבנות מקרב הציבור הבדואי מדי שנה, בהיקפים גדולים יותר מאשר בקרב הציבור היהודי, דרך עניין אחזקת נשק בלתי חוקי ועד תופעות של אלימות ביישובים הבדואים. לראשונה, אחרי שנים, מוקמות נקודות משטרה בכפרים. במשטרה מציינים כי יש הדברות ויש שיח וגם רצון בקרב הציבור הבדואי למגר תופעות פסולות - שגם אם נעשות על ידי קומץ, פוגעות בכלל האוכלוסיה.

היבט נוסף בעבודת המשטרה השנה הוא ניטור של רשתות חברתיות ואיתור מסיתים לעבירות אלימות וגזענות. כך נעשה בימים שקדמו לקיום מצעד הגאווה הראשון בבאר שבע, שנערך תחת אבטחה כבדה, אחרי ביטולו בשנה שעברה בצל איומים באלימות ברורים על חיי הצועדים. במשטרה מייחסים לאיומים ברשת אותה מידת חומרה כמו לאיומים הנאמרים פנים אל פנים. למשטרה, כך נודע, נוכחות קבועה ברשתות החברתיות.


תאונות דרכים: המכה הגדולה של באר שבע והנגב

בשנה החולפת אירעו תאונות דרכים קטלניות בחרבי העיר באר שבע משקורן בנהיגה פרועה וגם ממי שניסו להתחמק ממעצרים. צעירים וצעירות מבני העיר נקטפו דמי ימיהם או נפגעו קשה מפגיעת נהגים פרועים. ברחבי הנגב קובלים מזה שנים על תופעת הגמיל המשוטטים. תנועת "רגבים" מתריעה פעם אחר פעם והתופעה נמשכת.
תאונה בנגב. אחת המכות של האיזור (צילום: תיעוד מבצעי מד''אׂ)
תאונות הדרכים בבאר שבע נגרמות הן בשל כבישים בעייתיים, בשל עומסי תנועה וצמתים מסכנות חיים. נהגים לא מכבדים מעברי חצייה. ממשיכים לדבר בטלפון הנייד. לא שמים לב לכביש. עוקפים עקיפות מסוכנות. בעיר נוצרו פקקים, כמו זה לדוגמא ליד הגרנד קניון, אשר ביום שישי הופך לצומת מסכנת חיים. נוצר צוואר בקבוק בכניסה לדרך מצדה, שהפך לחד נתיבי. אם יקומו שלשה מגדלי מגורים, שיוסיפו עוד כ-1000 דיירים למתחם, הולך להיות שם מאוד עמוס.



תעסוקה: הצרות של התעשייה הכימית, המעסיקה הגדולה באיזור והפספוס של מעבר צה''ל לנגב

על נושא התעסוקה יעמוד או ייפול הנגב. כבר שנים, שבאר שבע לא מצליחה ליצור תעסוקה ממשית, יצרנית, אלא עוד ועוד משרות בתחום השירותים והמנהלה. על פי נתוני הביטוח הלאומי, כ-40 אחוזים מתושבי העיר משתכרים פחות משכר המינימום. האבטלה הרשמית בבאר שבע היא מעט יותר מאשר הממוצע הארצי, אך רבים מאלה העובדים אינם מצליחים להיחלץ ממעגל העוני, כפי שבא לידי ביטוי לפני החג, עת נרשם גידול חד בהיקף הנזקקים לסיוע מעמותות.

עבודה אינה ערובה להיחלצות מהעוני ומתברר שיזמות גם לא. היקף העסקים בסכנת סגירה בבאר שבע הוא הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות בארץ ועומד על יותר מ-13 אחוזים. עסקים רבים לא ישרדו את השנה השניה לקיומם ויסגרו כשהם מותירים מאחוריהם עובדים וספקים שלא יקבלו את כספם. הטעות של באר שבע היא להתבסס על ענף השירותים, שאינו יוצר כסף. בהיעדר תעסוקה יצרנית, רבים "מקימים עסק", לרוב בענפים עתירי סיכון, כגון מזון, הלבשה ובילוי. על מנת לראות את היקף הבעיה, די לספור את מספר משרדי התיווך שנסגרו לאחרונה בעיר העתיקה.

התעשייה הכימית הייתה המעסיק הגדול בנגב, אולם בזה אחר זה, המפעלים הגדולים חווים קשיים: כי''ל, חיפה כימיקלים, טבע. אחד מהם ייפול, תיגרם תופעת דומינו: עובדי המפעלים מפרנסים נותני שירותים והמפעלים עצמם מספקים עבודה לקבלני משנה.
משבר התעסוקה בנגב: עובדי חיפה כימיקלים במישור רותם מפגינים (צילום: יח''צ)
בנגב תלו תקוות רבות במעבר צה''ל לנגב. ככל שחולף הזמן, הולכת ומתברר התמונה: אנשי הקבע לא ממהרים לעבור לדרום, מכל מיני סיבות. גם מעבר חיל המודיעין הוקפא לזמן בלתי מוגבל. אנשי הקבע הבאים ממרכז הארץ שואלים שאלות צודקות לגמרי: היכן יעבדו בני ובנות הזוג? מי יספק להם את רמת הטיפול הרפואי לה הם רגילים במרכז? מה יהיה על חינוך הילדים שלהם? ומה על איכות החיים? מה עם נושא התרבות והאווירה לה הם רגילים במרכז? רובם לא מעוניינים לעבור, גם בגלל תשתיות התחבורה הלא טובות. מועצת הנגב חשפה נתונים על רמות הביצוע של החלטות הממשלה בנגב, לרבות בנושאי הסייבר ומעבר צה''ל דרומה. הדיבורים גבוהים, ביקורי השרים רבים והזדמנויות הצילום לא חסרות. הביצוע דל.

באר שבע והנגב זקוקים לתעסוקה איכותית ובשכר הולם. זקוקים לתעסוקה ממשית, יצרנית, מניעה את הכלכלה המקומית. בלי תעסוקה, הצעירים ובוגרי המכללות ימשיכו לנהור למרכז או לחו''ל.


דיור: עשרות אלפי דירות על הנייר


תוכנית "מחיר למשתכן" מבטיחה גדולות, עם בניית עשרות אלפי יחידות ביור בבאר שבע. אלא שהבנייה תארוך זמן רב, במקרה טוב, בין 3 ל-4 שנים עד לקבלת המפתח. נתונים, המתפרסמים בעיתונות הכלכלית וגם על ידי הכלכלן הראשי במשרד ראש הממשלה, מראים כי משקיעי הנדל''ן מתחילים לצאת מבאר שבע. כבר לא כל כך כדאי להשקיע פה בנדל''ן כי הבאר שבעים לא מסוגלים לעמוד במחירים מטורפים והסטודנטים הם קהל בעל עמדות מיקוח.

עם זאת, באר שבע צריכה מאוד להיזהר מבניית מגלומנית וציפוף השכונות. אין ריאות ירוקות. אין צל. אין מרחבי מים. אין בריכות או פארקי מים. בונים מסות של בטון בלי להקים פארקים. יותר ויותר נהגים מתלוננים על עומסי תנועה שלא היו פה קודם.
שכונה ד' בבאר שבע. לטפל בפערים החברתיים מיד (צילום: דני בלר)
מחקר שנערך בטכניון, מראה כי אותם מגדלי יוקרה של היום, עלולים להפוך לסלאמס של מחר: עלויות תחזוקה גבוהות, תשתיות מתיישנות ודיירים שיתקשו כלכלית לעמוד במשכנתא ובהוצאות, כי בסופו של דבר רוכשי הדירות משתכרים לא משכורות יוקרה מפנקות כמו המגדלים, אלא שכר ממוצע בבאר שבע.


בטווח של עשור, מזהירים בטכניון, הבעיות יהיו זהות לאותן דירות בבלוקים בשכונות, רק בגובה של 30 קומות. בימים אלה מתקיים מאבק כלל ארצי בנושא, שבבאר שבע מקבל ביטוי בהתנגדות תושבים להקים מגדלי יוקרה לצד הגרנד קניון.

בניה בבאר שבע. תושבים נאבקים בציפוף העיר (צילום ארכיון)




פערים חברתיים: מחינוך ועד שכונות, חייב להיות פתרון ברמה הלאומית

פרויקט השקיפות של משרד החינוך חשף את הפערים בין הישגי התלמידים במרכז הארץ, לבין אלה בנגב ובנגב, בין מעמדים סוציו-אקונומיים שונים. ללא השקעה מסיבית בחינוך, אמנם יהיה בבאר שבע סייבר, אבל גם דור נוסף של מצוקה. בלי השקעה מסיבית בחינוך ובעיקר, בשכונות, הפערים רק ילכו ויגדלו.

מרכז גילת בבאר שבע. אסור להזניח את השכונות הותיקות, לב ליבה של העיר (צילום: דני בלר)





מילה טובה: עם כל הבעיות, יש בבאר שבע אנשים עם לב זהב


נכון, לא קל בבאר שבע. אבל איפה שהשרשויות כושלות, באים האנשים הטובים: מתנדבים ועמותות שנתרמים לעזור לנזקקים הרבים של העיר. יש מי שמסייעים לחיילים גם אם הם השתחררו כבר מצה''ל. יש המלווים אנשים חולים. אתם מכירים אותם מקבוצת הפייסבוק "באר שבע ביחד". אחרים לא באים לידי ביטוי בפרסומים, אבל עוזרים כל הלב - ממילה טובה ועד סיוע במזון ובריהוט. 

הרחק מהפייסבוק, החיים נראים אחרים לגמרי: כן יש דו קיום, כן יש סובלנות, כן יש ערבות הדדית ונתינה. הרבה פעמים הבעיה ופתרונה, אינן מגיעות לתקשורת או לרשת.

מתברר שבאר שבע יותר פתוחה וסובלנית מכמה מגיבורי המקלדת שלה. אחרי שבשנה שעברה בוטל, בשל התרעות לפגיעה פיזית של ממש, השנה התקיים מצעד הגאווה הראשון של באר שבע, שעבר בסדר מופתי. למעט מעצר אחד, של חרדי שבכליו נמצא סכין, איש לא קילל, איים או פגע חלילה בצועדים. המצעד הסתיים במסיבה גדולה ברחבת העירייה.

עם זאת, חברה אזרחית טובה אינה תחליף למדיניות חברתית צודקת והפתרון לבעיות הנגב נמצא בממשלה. לנגב אין מכפיל כוח פוליטי. עדיין ולמרבה הצער, הוא נושא עיניו למרכז, במקום להביט פנימה ולקבל ולהעצים את ההגיוון האנושי שבו.


כתבות שיעניינו אותך...