• 21 נובמבר 2017

הנהגים הערבים, הגזענות, האיחורים והוונדליזם: מנכ"ל דן ב''ש מדבר

דן ב''ש קיבלה קיתונות של ביקורת על תפקודה, שלא נעדרה ממנה אלמנט גזעני. מנכ''ל החברה, יורי בורנשטיין, בראיון בלעדי ומאיר עיניים, מגלה מה קורה מאחורי הקלעים

מנכ''ל דן באר שבע, יורי בורנשטיין (צילום: אייל מנקיטה)

ספק אם כאשר חברת  דן באר שבע זכתה במכרז הפעלת התחבורה הציבורית, שיערו ראשיה כי הפעלת האוטובוסים תלווה בסערה ציבורית כל כך גדולה. מאז החליפה את חברת מטרודן (אף היא קשורה לדן), זרם התלונות ברשתות החברתיות רק הלך והתגבר. לא בכדי, ככל הנראה, חברות תחבורה אחרות בחרו שלא לגשת למכרז בבאר שבע. הבעיתיות של באר שבע בתחום התחבורה הציבורית אינו חדש: מאז קואופרטיב "אגד" לא היה מעוניין לפתוח קווי תחבורה ציבורית בבאר שבע, וכבר בתחילת שנות ה-50 לקחה על עצמה עיריית באר שבע להקים מערך הסעות לתושבי העיר.

"שירותי תחבורה ציבוריים באר שבע בע"מ" הפעילה את קווי הנוסעים עד לסוף שנות התשעים. החברה העירונית לא זכתה לסיבסוד דומה לסיבסוד שזכו בו קווי אגד ודן בערים אחרות. התחבורה הציבורית בבאר שבע אופיינה תמיד כבעייתית, עם המון שביתות פרא ושירות לקוי. כאשר, בתחילת שנות ה-2000 נכנסה לתוקפה הרפורמה בתחבורה הציבורית, השירות יצא כביכול מידיה של עיריית באר שבע ועבר לידי זכיינית, ''מטרודן'', שאף שבתה חודשים ארוכים מפעילות. 

עתה מתברר, כי דן באר שבע קיבלה לא רק ירושה בעייתית מקודמתה, אלא שהיא נתונה, במעמדה כקבלן ביצוע, לתכתיבי משרד התחבורה והרשות המקומית, כך מראיון עם מנכ''ל החברה, יורי בורנשטיין, למגזין ברנז'ה. 

''למעשה, היינו אמורים להתחיל את הפעילות בבאר שבע בחודש אוקטובר 2016, במקביל תחילת שנת הלימודים הסטודנטיאלית, אבל התחלת הפעילות בפועל הייתה בסוף נובמבר, בפעימה טכנולוגית ששינתה את הצורה בה אנשים נוסעים בתחבורה הציבורית בבאר שבע''. אם עד לכניסת דן באר שבע משתמשי התחבורה הציבורית ידעו שאפשר לשלם אצל הנהג ואף לרכוש אצלו מנוי, עם הכניסה של דן, הכרטוס עבר לנוסעים, כאשר עליהם להצטייד בכרטיס ''רב קו'' טעון, מבעוד מועד. צריך לציין שהשינוי הטכנולוגי בבירת הנגב הוא פיילוט לשינוי שאמור משרד התחבורה ליישם בכל הארץ. לא כל הבאר שבעים קיבלו את החידוש בברכה וזו, אולי, זאת הבעיה הקטנה של דן באר שבע. 
פריסה גיאוגרפית גדולה מגוש דן: יורי בורנשטיין ליד מפת באר שבע, כבר לא עיר קטנה (צילום: אייל מנקיטה)
''מבחינה גיאוגרפית, באר שבע זו עיר גדולה, אפילו גדולה יותר מגוש דן. שיטת העבודה הקודמת, בה קווים יצאו מהתחנה המרכזית וחזרו אליה אחרי שחלקם עבר דרך העיר העתיקה, כבר אינה מתאימה להיקפים של היום. בצורה הזו, למסלולים צורה של 'פרח'. הצרכים הנוכחיים של העיר מכתיבים צורה אחרת, של רשת, בה על מנת להגיע לנקודה מסוימת ייתכן ותזדקק ליותר מאוטובוס אחד, אך בשל כך הנהגנו את האפשרות לנסוע באותו כרטיס, ללא תוספת עלות, משך 90 דקות''.

תוכנית המסופים נתקלה בהתנגדות ציבורית בבאר שבע. היכן היא עומדת כיום?

''כאשר זכינו במכרז, מדינת ישראל קיבלה החלטה, יחד עם הרשות המקומית, לייצר בבאר שבע מעטפה של שמונה מסופים, בלעדיהם לא ניתן לייצר את המעטפה ולקיים פעילות רשתית. כשנכנסנו לפעילות, בסוף אוקטובר 2016, מצאנו את עצמנו עם שני מסופים בלבד במקום שמונה ועם כ-100 כלים ו-150 נהגים”.

"כיום המצב הוא כזה: מסוף ביג נמצא בהקמה, יש צורך להקים מסוף בתחנת הרכבת הסמוכה לאוניברסיטה, יש לנו שני מסופי מריבה - מסוף רמות ומסוף ליד איצטדיון וסרמיל. אמור היה לקום מסוף בנווה זאב ואחר בשכונת נחל בקע. הסיבות לאי הקמתם מגוונות, אך אינן תלויות בנו: אני מפעיל. אני מקבל ממשרד התחבורה תקציבים והרישוי להקמתם אמור להינתן על ידי הרשות המקומית".


"באשר למסלול ותדירות הקווים, לא אני הוא שקבע את המסלול, את התדירות או היכן התחנה תמוקם. את הדברים האלה קיבלנו מהרשות המקומית, שערכה את השאלונים ומשרד התחבורה, שמהם קיבלנו את ההנחיות"


עם כל התוכניות המרשימות, עדיין, התלונות רבות ובמיוחד אחר שינוי המסלולים. תושבי באר שבע התרגלו למסלולי קווים שפעלו עשרות שנים והביאו אותם ליעדים המוכרים שלהם. האם לאור העובדה שהמסופים החדשים טרם הוקמו, היה צריך ללכת למהלך המבלבל של שינוי הקווים?
''בחודש יוני עברנו ממצב של 'פרח', למצב של 'רשת' – שינינו את מסלולי הקווים כך שיש כאלה שלא יוצאים מהתחנה המרכזית, אלא מאחד המסופים. צריך להבין דבר אחד: אנחנו מפעיל. אני לא מתכנן את הקווים, לא את מיקום התחנות, אנחנו מקבלים כל המצב הזה כקבוע מראש. זאת החלטה של משרד התחבורה. בדיוק כפי שמשרד התחבורה החליט לעשות פיילוט בבאר שבע. כאשר נכנסנו לפעילות לא הייתה רשת של קווים ובחודש מרץ, בפעימה השניה, גם זה לא קרה, כי המסופים לא מוכנים. אני כיום במצב על פיו גייסתי 50 נהגים מיותרים, כי המסופים לא מוכנים".

''מצד שני, כל הוראה של משרד התחבורה שאני לא מבצע, ולא משנה מה הסיבה, גוררת אחריה קנס לחברה בגובה עשרות אלפי שקלים. כאשר אני לא מפעיל קו או שלא אעבור למסלולים רשתיים, אני אקבל קנס ממשרד התחבורה. אני קבלן מפעיל, אבל אני גם חברה עסקית, שלא יכולה להרשות לעצמה לא לקיים הוראות עליהן החליט משרד התחבורה ביחד עם הרשות המקומית''.

תלונה החוזרת על עצמה: תקלות באוטבוסים, במהלך או לפני הנסיעה ולפעמים, ביטול קו בשעה מסוימת.
''למעשה, רק 120 אוטובוסים בחברה הם חדשים. מתוך צי של 184 אוטובוסים, שליש נאלצנו לקבל מהמפעיל הקודם. קבלת אוטובוסים מיושנים, מהווה עבורי, כמפעיל, אתגר טכנולוגי מטורף. היה צריך להחליף את האוטובוסים הישנים. אנחנו מטמיעים בכל אחד מהאוטובוסים בחברה טכנולוגיה שעלותה 200,000 שקלים ליחידה, גם אם מדובר, באופן אבסורדי, באוטובוס ישן. אלא שאנחנו קיבלנו את האוטובוסים הישנים כנתון יסוד וזה השפיע על פעילות החברה.
כמובן, את הציבור הנתון הזה ממש לא מעניין. לא מעניין אותו שהייתה גדילה בקילומטרז', או ששליש מהאוטבוסים ישנים, אך נכון לעכשיו, אין לי פתרון אחר. האם מה שיש כרגע מספק? לא".
חדר הבקרה של דן ב''ש. שליש מהאוטובוסים הגיעו כירושה (צילום: אייל מנקיטה)


מה היקף הפעילות ואחוז התקלות של דן באר שבע נכון להיום?
''כשהתחלנו את הפעילות של דן ב''ש, ב-25 בנובמבר, 2016, כשבידינו התשומות הנדרשות להפעלה, עמדנו על כמעט 100 אחוזי ביצוע. היקף הנוסעים עלה מ-65 אלף איש ליממה, ל-80 אלף. כשאתה לוקח 80,000 תושבים מול 300 נהגים, מה הסיכוי שלא ייקרה פה אירוע?

צריך להבין את היקפי הפעילות של התחבורה הציבורית בבאר שבע. יש פה עליות וירידות די תלולות בהיקף הנוסעים: במהלך השבוע, בימים ראשון עד חמישי, נוסעים 80,000 איש ביממה. ביום שישי היקף הנוסעים יורד ל-30,000 איש ואילו במוצאי שבת, ל-3,000 איש בלבד.אנחנו יודעים את היקף הפעילות, היות ויש ספירת נוסעים מובנית בכל אוטובוס. זה מוכיח שבאר שבע בירת מחוז, המביאה אליה עשרות אלפי אנשים שמקבלים פה שירותים ועושים קניות".


''יש תופעות כנגד דן באר שבע שאני לא יכול להסביר: יש וונדליזם באופן חסר תקדים כנגד תחנות האוטובוסים שלנו. מדובר בתופעה בהיקף ממש גבוה. יש תופעה חריגה של יידוי אבנים כלפי האוטובוסים של דן באר שבע, רק בפרק זמן של שבועיים היו 12 אירועים כאלה. זו תופעה חמורה, מסוכנת, המתרחשת בכל שכונות העיר, בהחלט לא מעשי קונדס, אלא פגיעה ממשית''


היקף השימוש בתחבורה הציבורית בבאר שבע באמת גבוה, בשל העובדה שרבים אינם יכולים להרשות לעצמם להחזיק רכב פרטי. עם זאת, רבים מתלוננים על כי תדירות הקווים נמוכה מדי ולא אחת, מוצאים עצמם משלמים פעמיים: פעם על החופשי חודשי ופעם נוספת על המונית שהם נאלצים לקחת כי האוטובוס לא הגיע בזמן. מדוע אין יותר קווים, בתדירות גבוהה יותר וביותר שעות? 

''אמנם בפרק זמן של שלושה חודשים, החל מהפעימה שהופעלה ב-1 ביוני, היקף הפעילות עלה באופן ניכר, אך כיום אין מצב שהאוטובוסים ימשיכו לפעול במתכונת הקודמת, בה יצאו מהתחנה המרכזית. זה כבר לא ניתן לא מבחינה גיאוגרפית ולא מבחינת הקיבולת של התחנה המרכזית.

"באשר למסלול ותדירות הקווים, לא אני הוא שקבע את המסלול, את התדירות או היכן התחנה תמוקם. את הדברים האלה קיבלנו מהרשות המקומית, שערכה את השאלונים ומשרד התחבורה, שמהם קיבלנו את ההנחיות".

"אנחנו לא קובעים, למשל, מתי יבוטלו קווים בגלל משחקים של הפועל באר שבע באיצטדיון טרנר. ההחלטה לסגור רחובות ולבטל קווים, כשיש משחקים, אינה שלנו ופוגעת בפעילות''.

במהלך חודש הרמאדן פעילות הקווים, כך חשו תושבי באר שבע ונתנו לכך ביטוי נרחב ברשתות החברתיות, צומצמה בצורה ניכרת. לא ניתן היה להיערך מבעוד מועד?
''בחודש הרמאדן עמדנו על 95 אחוזי ביצוע, אבל צריך להבין שיש מחסור מאוד גדול של נהגים ויש קניבליזם בין החברות. חודש הרמאדן הוא חודש קשה לכל חברות התחבורה הציבורית בישראל, לא רק דן ב''ש".

בוודאי הייתם ערים לשיח ברשתות החברתיות המקומיות, שגלש לאזכורים בעל גוון גזעני. עד כמה לתחושתך לנושא הגזעני הייתה נגיעה בהיקף התלונות ובחומרתן?

''היו לנו נהגים שעזבו את החברה כי לא יכלו לשאת את ההערות הגזעניות. אני חושב שיש אלמנט גזעני, ראינו אותו בנושא הכריזה בערבית. לא היה נכון להפסיק את הכריזה בערבית והנהגת הכריזה לא הייתה כזה אסון. נהגים קיבלו הערות, כתבו עליהם דברים ברשתות החברתיות, אלה אנשים עם משפחות, עם חברים. הם לא היו מוכנים לספוג את ההערות הגזעניות האלה, שבאו בסופו של דבר מקומץ אנשים. האם זה בסדר להתבהם כמו שנעשה והאם זה תקין? לדעתי – לא. צריך לנהוג כלפי נהג בכבוד ולא משנה מאיזה לאום הוא''.

''הנוסעים לא מבינים שעל פי התקנות, לנהג אסור בכלל לדבר איתם. אם הוא מדבר איתם, החברה מקבלת קנס. לנהג אסור לענות לנוסע. בשביל זה יש מודיעין. המטרה שלנו הייתה לפחות כל תחנה שניה תהיה מקורה, אך פנינו בעניין לרשות המקומית וצר לי שלא הצלחנו לקדם אצלה את העניין”.

''יש תופעות כנגד דן באר שבע שאני לא יכול להסביר: יש וונדליזם באופן חסר תקדים כנגד תחנות האוטובוסים שלנו. מדובר בתופעה בהיקף ממש גבוה. יש תופעה חריגה של יידוי אבנים כלפי האוטובוסים של דן באר שבע, רק בפרק זמן של שבועיים היו 12 אירועים כאלה. זו תופעה חמורה, מסוכנת, המתרחשת בכל שכונות העיר, בהחלט לא מעשי קונדס, אלא פגיעה ממשית''. 

יורי ברנשטיין אומר כי כל תלונה המוגשת לחברה עוברת בדיקה, כמו גם אירועים המועלים לרשתות החברתיות. נהגים המעורבים בתלונות מוזמנים לבירור. אלא שכל נסיעה מתועדת על ידי מערך מצלמות המותקן כאוטובוסים ומקליט את כל מהלך הנסיעה. היו מקרים, בהם תלונות שנבדקו אל מול תיעוד הנסיעה, נתגלו כרחוקות מאוד מהגירסה שהעלו הגולשים, בה היו גם השמצות בעלות אופי גזעני. במקרה אחד, חמור מאוד, כך נודע, תוגש תביעה אישית על ידי הנהג נגד כותב הפוסט. 

"אבל יש תופעה חמורה אחרת: כעשירית מהנוסעים מדי יום אינם משלמים עבור הנסיעה. מדובר בכ-10,000 איש מדי יום. בלא יעלה על הדעת שבן אדם ייכנס למכולת ולא ישלם עבור המוצרים שהוא לוקח, אז גם לא ייתכן שמישהו יעלה ולא ישלם עבור הנסיעה. זו גניבה לכל דבר ועניין. כשפקח של משרד התחבורה עולה לאוטובוס ותופס מישהו שלא תיקף את כרטיס, זה נגמר בזה שהאיש שולף ארבעה שקלים ומצלם את עצמו בסרטון ומעלה לפייסבוק בצירוף פוסט תלונה. אני לא לוקח לעצמי לא את הכסף של הנסיעה ולא את הכסף של הקנס".


''היו לנו נהגים שעזבו את החברה כי לא יכלו לשאת את ההערות הגזעניות. אלה אנשים עם משפחות, עם חברים. הם לא היו מוכנים לספוג את ההערות הגזעניות, שבאו בסופו של דבר מקומץ אנשים"


היקף השיח על חברת דן באר שבע ברשתות החברתיות הפתיע אותך?
''היה די מפתיע לראות את היקף המעורבות של ציבור הנוסעים בבאר שבע בנושא התחבורה הציבורית, אבל באר שבע הינה עיר בה מרבים להשתמש בתחבורה ציבורית. אני גורס שאם גם בשעות השפל קו עובר פעם בארבעים דקות, זו לא תחבורה ציבורית. בבאר שבע יש ביקוש לתחבורה ציבורית ועל כך מעידים היקפי הנסיעה''.

אחת התלונות נגד דן באר שבע הינה קווים שמאחרים.
''נוסעים מסתכלים על השילוט האלקטרוני המוצב בתחנות ורואים שאוטובוס אמור להגיע בעוד חמש דקות וזה לא קורה ואז סבורים שהיה איחור. אין לנו שליטה על הנתונים האלה. לא אנחנו משדרים אותם. הנתונים מגיעים ממשרד התחבורה ולא קשורים למיקומו האמיתי של האוטובוס. מדובר בממוצע זמנים, ששוב, לי אין כל שליטה, אין לי אפשרות לשנות אותה או לעדכן אותה. זהו קובץ דיגיטלי. שתבין, אנחנו נושאים באחריות כקבלן ביצוע. אם נהג לא יוצא בזמן – אני אשם. אם הביצוע לא בסדר, אנחנו נושאים באחריות. אני קבלן ביצוע של משרד התחבורה. אנחנו קיבלנו המון ביקורת על כך שהיינו בסדר: שקיימנו את ההוראות, שהפעלנו את הכריזה בערבית על פי הוראת משרד התחבורה, בתנאים בהם אני פועל – אנחנו עומדים על 98 אחוזים של ביצוע, אך השאיפה שלי היא להגיע ל-100 אחוזים''.

אוטובוס של דן באר שבע, האם השיטה החדשה באמת תועיל?​​​​​​​

''אני צריך להתמודד עם המון קשיים שאינם בשליטת החברה. בבאר שבע אין מספיק נתיבי תחבורה ציבורית וגם אם יש כאלה אין אכיפה מספקת. בנוסף, נהגים חוסמים את התחנות של התחבורה הציבורית, הדבר חמור במיוחד ליד הדואר המרכזי בשדרות רגר, אך קורה במקומות אחרים. כלי רכב פרטיים חוסמים את הגישה לתחנה ולפעמים מקשים על ציבור הנכים לעלות לאוטובוס. עם השינוי החדש, באוטובוס יש אפשרות לעלות לנסיעה גם דרך הדלת האחורית שבעצם מחייב אותנו לעצור בתחנה עם האוטובוס באופן מלא''.

אחרי דין ודברים ארוך, דן באר שבע חתמה לראשונה על הסכם קיבוצי, המבטיח לנהגים תנאים טובים. ''היינו מוכנים עם ההסכם חודשיים לפני חתימתו ולא ברור לי מדוע החתימה התעכבה. העיכוב גרם לכך שהיו מי שעזבו את החברה, כי אנשים, בסופו של דבר, שונאים חוסר וודאות. אבל ההסכם הוא הסכם טוב ואנשים רוצים לעבוד היום בחברה. יש לי אינטרס שהנוסעים יהיו מרוצים, שיהיו יותר קווים, אבל הלחץ הזה חייב לבוא מראש הרשות. צריך לזכור, שכל אוטובוס בכביש, פירושו פחות מכוניות''.


תגובות ​​​​​​​

עיריית באר שבע העבירה תגובה מפורטת ומעמיקה, לנקודות אשר העלנו בפניה.

בנושא העיכוב בהקמת תחנות היסעים חדשות:
"בשנה האחרונה, טרם כניסת דן באר-שבע לפעילות בעיר, נערכה העירייה בתאום מלא עם משרד התחבורה לשיפור תשתיות התחבורה הציבורית בעיר. בתוך כל הוצבו מאות תחנות הסעים חדשות ויוצבו מאות נוספים בשנה הבאה (סה"כ כ-500 במהלך זה), הוכשרו מסופים וחניונים לאוטובוסים ברחבי העיר בפרקי זמן קצרים, הותקנו שלטי הכוונה וזמני הגעה, הותקנו מכשירי טעינה ועוד".

בעניין לוח הזמנים של האוטובוסים:
"במקביל, נעשתה עבודה עמוקה בדרך של שיתוף ציבור לגיבוש לוח נסיעות וקווים אפקטיבי ויעיל שישפר רבות את התחבורה הציבורית בעיר. ועדי שכונות, תושבים, סטודנטים, תלמידים, גורמי מקצוע, עמותות ועוד - היו שותפים לגיבוש הרפורמה בקווים.

"בנוסף סייעה העירייה רבות לחברת דן באר-שבע, אשר נתקלה בקשיים כחברה חדשה בעיר, בהטמעת השינויים בתחבורה הציבורית ובהסברה ושיווק למגוון האוכלוסיות בעיר. העירייה על אגפיה הפעילה תכנית חסרת תקדים להטמעת השינויים החל ממוסדות החינוך ועד בתי אבות, מרכזי קליטה, מרכזים מסחריים, מוסדות ציבור ועוד".

בעניין תלונות התושבים כלפי איכות השירות:
"לאור תלונות רבות של תושבים על שירות לקוי ובעיות בהפעלת התחבורה הציבורית מצד דן באר-שבע, זימנה העירייה את מנהליה לסדרת פגישות. בפגישות עדכנו מנהלי החברה כי בעיות וקשיים שליוו את תחילת עבודתה לקראת פתרון וכי הם בטוחים כי יעמדו בתנאי המכרז ויספקו שירות יעיל וטוב לתושבי העיר. אנו ומשרד התחבורה נעמוד על כך!".

בנושא הכריזה בערבית:
"נושא הכריזה בערבית, הינו מהלך כלל ארצי אותו מוביל משרד התחבורה. כפי שהובהר גם מול המשרד וגם מול חברת דן באר-שבע, באר-שבע פועלת בהתאם להנחיות המשרד לכריזה בשפות השונות".

בנושא השאטלים לקריית הספורט:
"לסוגיית השאטלים לקריית הספורט, מובן שדן באר-שבע מבקשים להפעיל קווים אלה, אולם העירייה בתאם להנחיות המשטרה החליטה להפעיל שירות הסעים חינם לרווחת התושבים לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית ולהורדת עומסי התנועה והחניות

"לתושבי העיר ולמבקריה מגיע השירות הטוב ביותר, העירייה מבחינתה לא תרפה מחברת דן באר שבע לספק שירות זה וממשרד התחבורה לאכוף אחר ההסכם להפעלת התחבורה הציבורית. העירייה תמשיך לספק את כל האמצעים הדרושים לטובת שיפור התחבורה הציבורית בעיר".​​​​​​​


פנינו פניות חוזרות ונשנות למשרד התחבורה והצגנו בפניו שאלות נוקבות, באשר לטענות שהועלו בכתבה. עד לפרסום הכתבה, המשרד לא העביר את תגובתו.

כתבות שיעניינו אותך...