• 26 ספטמבר 2017

''ילדי המשת''פים השתלטו על גן המשחקים''

הורים בשכונה ותיקה בבאר שבע, בה שוכנו משפחות סייענים שמולטו מהרשות הפלסטינית מספרים כי חבורות ילדי משת''פים נוהגות באלימות. מכתב תלונה נשלח לרשויות

גן המשחקים הפך לאתר עימותים (צילום הדמיה: Kelsey Waters / נחלת הכלל)

''העירייה עשתה עבודה נפלאה בשיפוץ גינת המשחקים בשכונה שלנו, אבל מאז שזה קרה, ילדי המשת''פים הרבים המתגוררים כאן השתלטו על מתקני המשחקים ונוהגים בילדים היהודים באלימות", אומרת ד', דיירת בשכונה ותיקה בעיר, בה שוכנו סייענים שהתגוררו בעבר בשטחי הרשות הפלסטינית. העימות בין התושבים לבין הדיירים הותיקים אינו חדש והוא תוצר של מצבם הקשה של סייענים.

בעבר פרצו עימותים בין ילדי הסייענים, לבין אוכלוסיית השכונה ואף התרחשו מקרים של אלימות וידויי אבנים באוטבוסים, שדווחו בהרחבה במהדורות החדשות. בין היתר, סיפרה תושבת השכונה לפני מספר שנים, שהגיעה למצב בו בקיץ היא צריכה לשמור על חלונות סגורים, בשל מכת גניבות. 

השכונה בה התרחש המקרה סובלת מהזנחה חברתית ולא רק בקרב המשת''פים: הבתים ישנים מאוד, התשתיות קורסות. במקום יש בניייה חדשה, בעיקר של בתים להשקעה. התושבים מרגישים כי הוזנחו, גם פיזית. הכעס בשכונה רב, כי על מנת לפתור בעיה אחת, יצרו בעיה אחרת.

העימות הנוכחי נסוב סביב גן המשחקים: "אני תושבת השכונה כבר למעלה משנתיים", אומרת ד' (שמה המלא ומיקום השכונה שמורים במערכת, מסיבות מובנות). "כבר הגיעו מים עד נפש. ילדי משת"פים מנסים בכל כוחם לגרש את הילדים היהודים מהגינה". "שיהיה ברור, אני מבינה שיש פה בעיה. אני לא באה ממקום של ערבים-יהודים, אלא של שתי קבוצות ברורות. הבן שלי לומד בבית הספר הדו-לשוני, אני עצמי לומדת ערבית. מדובר פה בבעיה התנהגותית של ילדי המשת''פים. אני יודעת שלא קל למשפחות שלהם, אבל זה לא מצדיק את מה שקורה. אם מגיעה קבוצה של נערים בני 16 פלוס, משתלטת על המתקנים, מדברת באגרסיביות, הילדים הקטנים שלנו פשוט עוזבים בפחד".

לדברי ד', היו מקרים של אלימות, בהם ילדים הוכו על ידי קבוצת ילדי המשת''פים. "אלה ילדים גדולים יותר, אז הילדים שלנו מפחדים מהם פשוט. בני הלך ברחוב עם נגן מוסיקה, אחד הילדים האלה, בן 8, ניסה לדוקר אותו עם עט, הבן שלי מאוד פחד".

השכונה הותיקה מאוכלסת על ידי ותיקי העיר, אנשים מבוגרים, משפחות וגם לא מעט סטודנטים. חלק ממשפחות המשת''פים הגיע לשם אחרי ההתנתקות. מדובר בפלסטינים אשר בעיניי הרשות, היו מזוהים יותר מדי עם ישראל. הישארותם שם הייתה מעמדיה אותם בסכנת חיים. ישראל העבירה אותם לתוך הקו הירוק ושיכנה אותם בעיקר בפריפריה. קליטתם בישראל לא הייתה קלה: ההורים מתקשים למצוא עבודה מסודרת, התא המשפחתי בו האב היה הדמות הסמכותית נהרס והילדים פרקו עול. הילדים לא מצאו את עצמם בחברה הישראלית ובבאר שבע. אף כי קיימת סביבם מעטפה טיפולית של מגוון גורמים, קשה להם. הדבר בא לידי ביטוי בעימותים עם ילדי השכונה, עם הוריהם ועם הרשויות. 

השכנים, יש לציין, מנסים לגלות הבנה למצבם המיוחד. רובם ככולם נזהרים לא להכניס את עניין הלאום, כי הם סבורים שזה לא העניין המרכזי, אלא הטיפול בילדים ואולי מתן מסגרת אחרת, בה ירגישו סוג של שייכות. יש כאלה שפחות סובלניים ולא רוצים לראות אותם בשכונה. בעידן בו הרשתות החברתיות פתוחות קשה להסתיר בעיות או תחושות.

ד' שיגרה מכתב תלונה לעיריית באר שבע, כדי שתערב את הגורמים הטיפוליים המתאימים. "פה צריך להיות מבוגר סמכותי שידבר עם הילדים האלה ויסביר להם שמה שהם עושים פשוט לא בסדר". 

כתבות שיעניינו אותך...