• 18 אוקטובר 2017

קמע הופיעו באירופה והוצגו כ"בובות של השלטון המתעלל בפלשתינים''

הופעות להקת המחול הבאר שבעית באירופה לוו באיומים מצד ארגון ה-BDS וחבריה הוצגו כ''משתפי פעולה של המשטר בישראל''. הקהל האירופי חשב אחרת, עמד והריע להם בכל ההופעות

להקת קמע בהופעה באירופה (צילום: כפיר בולוטין)

להקת המחול קמע חזרה בימים אלו מסיור בפורטוגל בפסטיבל אלמדה היוקרתי, פסטיבל המדורג שלישי בגודלו באירופה. בשבועות שקדמו למופע ולפסטיבל, החל קמפיין בפורטוגל בכל כלי התקשורת מטעם תנועת ה  BDS וארגונים פרו-פלשתינים בקריאה לבטל את הופעות הלהקה הישראלית ולא לאפשר את קיומן בפועל. באיומים שהגיעו ללהקה ולמארגני הפסטיבל נשמעו האשמות כנגד הממשל בישראל וכיוון אצבע מאשימה אל להקת המחול קמע ואף כינויה כ"בובות של השלטון הישראלי המתעלל בפלשתינאים", "אמנים שהם כלי משחק בידי הממשלה הישראלית ליחסי הציבור של ישראל" ועוד.

ערב הופעתה המרכזית של הלהקה בפסטיבל עם היצירה "לא נודע" מאת תמיר גינץ, הופעלו לחצים פוליטיים על מנהל הפסטיבל, הבמאי רודריגו פרנסישקו, שלא לאפשר לקמע להופיע. פרנצ'סקו התייצב לצד "קמע" ולא נכנע לאיומים על הפגנות והפרעות בפועל שישבשו את מהלך המופע. הנהלת הפסטיבל הגדילה לעשות כשהדפיסה מהדורה מיוחדת של עיתון הפסטיבל ובעמוד השער שלו מניפסט של הבעת חופש אמנותי ויצירתי לצד שבחים ללהקת המחול קמע.

שגרירות ישראל בליסבון בראשות השגרירה הגב' ציפורה רימון וצוות מחלקת האמנויות במשרד החוץ בארץ נרתמו לעזרה בטיפול הסברתי בתקשורת הפורטוגזית ובסידורי אבטחה מיוחדים. קמע קיימה את הופעתה כמתוכנן ביום ד' 13.7 לפני אולם מלא אוהדים. בסיום המופע שזכה לתגובות נלהבות הן ממארגני האירוע ומהשגרירה וצוותה, הקהל כולו נעמד על רגליו וסרב להיפרד מהרקדנים.

תמיר גינץ, המנהל האמנותי והכוראוגרף של להקת קמע, הוזמן לראיון נרחב בערוץ הטלוויזיה הפורטוגזי הממלכתי במהדורת החדשות המרכזית במהלכו הופנו לעברו שאלות תוקפניות בנושאים מדיניים וביטחוניים  ושאלות בנוגע להאשמות מצד הBDS ,ללא התייחסות ליצירתו ולאמנות כלל. גינץ: "אני רואה לעצמי חובה מוסרית להיות שגריר של האמנות והתרבות הישראלית ולהציג בעולם את האמנות שלנו כיצירה איכותית במדינה דמוקרטית, יצירה שנוצרת בחופש פעולה מלא וללא שיקולים פוליטיים". הוא מוסיף: "אני גאה בזהות שלי כישראלי ואיני רואה את עצמי כמייצג דעה פוליטית זו אחרת. בחרתי להתמודד עם הריאיון כדי להציג לעולם שאנחנו העם בישראל, אנשים חופשיים עם רצון עז לשלום וכי חרם תרבותי הוא מסווה לאנטישמיות ושורשו בהסתה לשנאת חינם".

כתבות שיעניינו אותך...