• 18 אוגוסט 2017

לא מפתחים את הנגב: "השפעת מעבר צה"ל לנגב על תושבי הנגב מאכזבת"

דוח שמפרסמת היום מועצת הנגב, לקראת יום הנגב בכנסת, מעלה ממצאים מדיאגים ומקוממים: החלטות הממשלה לטובת האיזור פשוט לא מיושמות. את המחיר אנחנו משלמים בחינוך, בבריאות, באיכות החיים ולפעמים, בחיים עצמם

קריית התקשוב. תיחנך ב-2023 (הדמיה: משרד נעמה מליס)

הפוליטיקאים בנגב דיברו גבוהה גבוהה על כמה מעבר צה''ל לנגב יביא לפריחה חסרת תקדים באיזור: "אוכלוסיה חזקה ואיכותית" הייתה אמורה לבוא באלפייה בעקבות הקמת מרכז הסייבר העולמי בבאר שבע, עשרות אלפי חיילים היו אמורים לשטוף את מרכזי הקניות הגרנדיוזיים של בירת ההזדמנויות וכל הטוב הזה היה אמור לספק עשרות אלפי מקומות תעסוקה לילידי האזור. במציאות, הולך ומתברר מה שארגונים חברתיים הזהירו עוד לפני שנכנס הסדירדניק הראשון לעיר הבה''דים: זה לא יעזור.במציאות, רק בודדים מאנשי הקבע החזקים והאיכותיים רכשו פה נדל''ן, בעיקר להשקעה. החיילים של עיר הבה''דים לא צריכים לבוא לבאר שבע בשביל לאכול גלידה: יש להם בעיר הבה''דים הכל מהכל ובשפע.

הנתונים הכלכליים של באר שבע הם העדות הכי טובה למצב העגום ולהיעדר השינוי: למעלה מ-13 אחוזים מהעסקים בעיר נמצאים בסכנת סגירה - מה שמעמיד את באר שבע בראש הטבלה הלא מחמיאה.

 יוהן אטלן, מנכ"ל מועצת הנגב, בתגובה לדוח המעקב של המרכז להעצמת האזרח ומועצת הנגב: "למרות ההבטחות של ראש הממשלה, השפעת מעבר צה"ל לנגב על תושבי הנגב מאכזבת".  הדוח התפרסם הבוקר לקראת אירועי יום הנגב שמתקיים היום בכנסת ביוזמת חה"כ מאיר כהן וטלי פלוסקוב ובשיתוף מועצת הנגב.

עיר הבה''דים טובה לנגב? כנראה שהיינו או תמימים או אופטימיים (צילום: אלבטרוס וידאו)

"באר שבע בירת הסייבר"? - לא ממש

עיון ראשוני בדוח מגלה שהחלטות ממשלה רבות לא מיושמות או מיושמות חלקית. למשל, נושא הסייבר: אמנם הייתה לפני ארבע שנים החלטה  לגבש מתווה עד דצמבר 2013 לביסוס באר־שבע כמרכז ייחודי לכלל הנגב בתחום הסייבר, "אשר יקדם וירכז מו"פ, תעשייה והון אנושי בתחום זה. המתווה עתיד למנף את השילוב הייחודי המתהווה בבאר־שבע, של היחידות הטכנולוגיות של צה"ל שעוברות אליה, של תשתיות המחקר וההוראה באוניברסיטת בן־גוריון ושל מרכזי התעשייה העילית המתפתחים בה", אך מתברר כי המילים גבוהות והביצוע - חלקי מאוד. 

מהדוח עולה, כי הממשלה בעצמה החליטה להפר את ההבטחות שלה: בהמלך 2016 שונתה הוראת המנכ"ל כך שצומצם מספר העובדים שהחברה יכולה לקבל בגינם סבסוד. הדבר מוביל לכך שפתיחת החברה בנגב, למרות המעבר הצפוי של היחידות הטכנולוגיות, לא משתלמת וכדאית. משמעות הדבר היא כי שיתוף הפעולה בין יחידות צה"ל למגזר העסקי מוטל בספק. נכון ליוני 2017 אין דרישה גבוהה לקבלת הסבסוד בשל הקריטריונים שנקבעו ויש כוונה לעדכן את הוראת מנכ"ל משרד הכלכלה. זה לא מפריע לפוליטיקאים לדבר על "באר שבע בירת הסייבר" ולתושבים, להאמין את הסיפור. 

דיברו על קיצור הליכים לבניית ממ''דים - אז דיברו

החלטת ממשלה אחרת שלא יושמה היא החלטת 2025, סעיף 6, במסגרתה הטילו על מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון וראש רשות החירום הלאומית, בתיאום עם החשבת הכללית והממונה על התקציבים במשרד האוצר, נציג היועץ המשפטי לממשלה ומנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים, לגבש, עד ינואר 2015, תוכנית להסרת חסמים ולקיצור הליכים במטרה להקל על בניית ממ"דים ופתרונות מיגון אחרים
בבתי מגורים, בכלל זה תוך התייחסות לתחומי האשראי, התכנון והרישוי. ההחלטה לא יושמה.  עבודת הצוות הוקפאה בשל הבחירות לכנסת ה־20 בראשית 2015. רק בראשית 2016 ערכו משרד הבינוי והשיכון, החשבת הכללית, רח"ל ופיקוד העורף מספר פגישות בנושא תוכנית המיגון הארצית לצורך גיבוש סדרי עדיפויות למיגון בהתאם למפת האיומים. באר שבע והנגב, כזכור, על מפת האיומים.

הסיפור האבסורדי והמקומם על הקמת בית חולים חדש בנגב

בסעיף 47 של החלטת הממשלה 2025,   נקבע כי יש להקים בית חולים ציבורי חדש בבאר שבע, זאת לצורך חיזוק המעטפת האזרחית לאור העתקת מחנות צה"ל לנגב. הוחלט להקים ועדת היגוי להקמת בית החולים בראשות מנכ"ל משרד הבריאות ובהשתתפות נציג משרד הבריאות שימונה על־ידי מנכ"ל משרד הבריאות, הממונה על התקציבים במשרד האוצר והחשבת הכללית במשרד האוצר או נציג מטעמם. למטרה זו יקצה משרד הבריאות תקציב בסך 5 מליוני שקלים ממקורותיו ומשרד האוצר יקצה למשרד הבריאות תקציב תוספתי בסך 10 מיליוני שקלים, בפריסה שווה על פני השנים 2015-16.
נחשו מה? זה לא יושם.
מתברר כי החלה לפעול ועדת היגוי בפברואר 2016 בראשות מנכ״ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, וחבריה גיבשו מתווה
לתכנון ראשוני שהוצג לרשות. השטח שאותר במקור בתוך העיר באר שבע נמצא כלא עונה על ההתפתחויות שחלו בשנים האחרונות (צרכי אוכלוסייה מעבר צה״ל לנגב ופריסת תשתית כבישים). כמו כן, ישנה התנגדות של קופת חולים כללית, שבבעלותה בית החולים סורוקה, להקמת בית חולים נוסף בתוך העיר. אי לכך, מתבצע תהליך של שינוי התב״ע בשיתוף העירייה ורשות מקרקעי ישראל להקמת בית חולים בדרום מערב העיר. נכון ליוני 2017 ועדת ההיגוי מגבשת מודל הפעלה ומימון אך טרם הוקצו תקציבים ולא קמה ועדת המכרזים משותפת
למשרד הבריאות והאוצר להוצאת המכרז למציאת מפעיל ציבורי לבית החולים.

כשלים גם בתחום התרבות: לא רוצים שתיהיה תרבות של קולנוע בנגב

אמנם הוחלט לסייע לרשויות המקומיות להכשיר ולצייד מבני ציבור קיימים לשמש כבתי קולנוע מקומיים על־מנת לעודד את תרבות הפנאי ביישובי הדרום. לצורך כך יקצה המשרד לפיתוח הנגב והגליל תקציב בסך 900 אלף שקלים לשנת 2014 ממקורותיו. כתוספת לסכומים, אם יוקצו, על־ידי מפעל הפיס. ההחלטה לא יושמה מעולם.  יצא קול קורא לשיפוץ מבני ציבור, במסגרתו נקבע כל רשות שיש לה מבנה ומעוניינת להסבו לבית קולנוע, תקבל את תמיכת מפעל הפיס. אך לא היה לקול הקורא ביקוש, לאור מנגנוני ההפעלה שהציע המשרד לפיתוח הנגב והגליל. בעקבות חוסר ההיענות החליטו במשרד לפתח מתווה חדש לבחינת האתרים שיציעו הרשויות, ולשם כך פעלו על מנת לגייס בהתקשרות חיצונית יועץ מומחה, שהינו ספק יחיד בתחום. במהלך הגיוס פרש אותו יועץ בשל חוסר זמינות. נכון לינואר 2017 נערך המשרד לפיתוח הנגב והגליל להקצאת הכספים מחדש. בשורה התחתונה, בשל קשיי התקשרות, לא הוקצו 900 אלף שקלים להכשרת מבנים לבתי קולנוע כבר שלוש שנים.

האם אפשר היה להקים סינמטק בבאר שבע? התקציבים הוקצבו, אך כלום לא נעשה. ביקור בקולנוע אורות העזוב (צילום: FREEBURN)

הממשלה מחליטה, אבל לא מיישמת

יוהן אטלן מתייחס  לדוח שפורסם הבוקר (ג') לקראת אירועי יום הנגב בכנסת הבוחן את מידת המימוש של החלטות ממשלה מרכזיות הנוגעות לפיתוח הנגב שהתקבלו בין השנים 2013-2015.  הדו"ח סוקר בהרחבה 4 החלטות ממשלה גדולות ומקיפות שהתקבלו על ידי ממשלות ישראל, ביניהן החלטה 546 העוסקת בפיתוח הנגב על רקע מעבר צה"ל לנגב, החלטה 1846 העוסקת בחיזוק החוסן האזרחי בשדרות ועוטף עזה והחלטה 2025 שהינה תכנית רב שנתית לפיתוח הדרום.
בין ממצאי הדוח נמצא כי 50% מסעיפי הביצוע לא הושלמו, 16% לא יושמו כלל ו-34% בוצעו באופן חלקי בלבד. "הנתונים המקוממים הללו מטרידים אותנו, תושבי הנגב, מכיוון שאנו מגלים, לצערנו פעם אחר פעם, כמו במקרה של תוספת המיטות לסורוקה, שהממשלה טובה מאוד בקבלת החלטות אך נכשלת ביישום והביצוע. בין היתר, בגלל ניסוח מרושל של סעיפי החלטה שמייצר ויכוחים ופרשנויות ומהווה חסם גדול למימוש ההחלטה ופוגע מהותית ביישומה. בזמן שהבירוקרטיה חוגגת – תושבי הנגב, והמדינה כולה – נפגעים", ציין יוהן אטלן, מנכ"ל מועצת הנגב.



כתבות שיעניינו אותך...

נסרין קדרי

22.08 | באר שבע | ₪ 149

חנן בן ארי

24.08 | באר שבע | ₪ 129

אמן אשליות

26.08 | באר שבע | ₪ 109

פופ בריטי

26.10 | באר שבע | ₪ 199