• 17 נובמבר 2018

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

האם במקום שוק עירוני, באר שבע תקבל ''שרונה מרקט''?

השוק העירוני חוגג 48 שנות קיום, אך זוהי עלולה להיות גם החגיגה האחרונה במתכונתו הנוכחית. מה עומד לקרות שם? מה אומר המכרז שחברת יעדים, שהחליטה על סגירת השוק הבדואי, פרסמה לא מכבר?

השוק העירוני כיום. נבנה ב-1969 (צילום: רותם אליה)

האם אחרי סגירת השוק הבדואי (שערעור כנגד ההחלטה הוגש השבוע), באר שבע הולכת להיפרד גם מהשוק העירוני, כפי שהוא מוכר כיום?

לאחרונה פרסמה חברת "יעדים", החברה העירונית לפיתוח באר שבע מכרז למתן שירותי ניהול בפרוייקט "שדרוג השוק העירוני באר שבע".
מן המכרז, אשר המועד האחרון להגשת ההצעות הוא ה-10 במאי, עולה כי חברת יעדים מבקשת לערוך שינוי יסודי בשוק, באופיו ובמראהו, לרבות הכנסת צעירים והפיכתו למוקד תיירותי. 

המכרז מדבר בלשון ההודעה על הפיכת השוק למטרופוליני ואטרקטיבי, למוקד ברצף התיירותי עם העיר העתיקה, למרחב פעילות עסקי חי ותוסס היוצר חוויית לקוח (יום/לילה, נכסים פעילים מסחרית, תמהיל עסקי, שדרת אוכל במיקום המתאפשר, מרחב לקיום פעילות תרבות וחברה ועוד). שדרוג פיזי של מתחם השוק, המבנים והתשתיות.

עוד מציינים במכרז כי החברה מעוניינת ב"הגדלה משמעותית של כמות המבקרים / לקוחות בשוק, לרבות כניסת צעירים לשוק מיצוב - ומיתוג. שיפור מערכת הניהול והתפעול של השוק. הפיכת השוק למרחב פעילות עסקי המחזיק עצמו מבחינה כלכלית (הכנסות למול הוצאות)".

המכרז מפרט את לוחות הזמנים, המדבר על השלמת תוכנית עד לחודש ספטמבר, אישור על ידי גורמים עירוניים בנובמבר, תחילת ביצוע העבודות באוגוסט 2018 וסיום העבודות בדצמבר 2019.

השוק העירוני ביום שישי (צילום: רותם אליה)

בין היתר, מדבר המכרז על יצירת "ציר חברתי קהילתי - פעילות שוטפת עם סוחרי השוק, יצירת אמון הדדי, גישור על פערים בין-תרבותיים, גיבוש הסכמות, שותפות ועוד. כמו כן, מדובר על "ציר משפטי נכסי - נוכח פקיעת תום תקופת החכירה של חלק נכבד מהנכסים החל מ-2018".

אלפי באר שבעים פוקדים את השוק מדי יום, כאשר הימים החזקים הם חמישי ושישי ובערבי חג. בשוק העירוני מסעדות ודוכני אוכל ותיקים ואהובים על הבאר שבעים, בהם "ז'ק מלך הפלאפל והפול", בו עדיין מוצב השלט המקורי, מסעדת "סמי וסוסו" – גריל רומני אותו פקדו כל המי ומי בצמרת המדינה, מאפיות, דוכני פלאפל וחומוס ועוד.

אחד הרובעים בשוק מאוכלס בעיקר על ידי בדואים מהנגב. יש בו בתי קפה ונרגילות עסליות, לצד דברי מתיקה. למטה יותר, יש שורת חנויות עם מוצרים מסורתיים: אביזרי רכיבה על סוסים וגמלים וגם – פולי קפה משובחים, שמן זית ועוד.
קשה לתאר את באר שבע ללא השוק העירוני כפי שהוא כיום, כמו שקשה לתאר אותה ללא השוק הבדואי. עם זאת, לא מעטים העירו על מצבו הפיזי של השוק המציין 48 שנה לקיומו. לא בכדי נבחר המועד הנוכחי לפתיחת המכרז: הסכמי החכירה תקפים לכ-48 שנה וכעת יכולה עיריית באר שבע, שהיא הבעלים של השוק, לפתוח את החוזים.

בשוק נעשה לאחרונה פרויקט החלפת גגות האסבסט, בעלות של 2.5 מיליון שקלים: החברה הכלכלית ביצעה פרויקט מקיף להחלפת גגות האסבסט הישנים שהיו בשוק העירוני. הגגות הוחלפו לגגות קלים עם פתחי אוורור וצל המקלים מאוד על תנועת הקונים. פרויקט החלפת הגגות נעשה עבור חברת יעדים המנהלת את השוק העירוני עבור עיריית באר שבע.
רחוב בשוק. מטרפאש טרי ועד אביזרי רכיבה על גמלים (צילום: גוגל מפות)
אחד השווקים הגדולים בארץ

על פי מצוין באתר חברת יעדים, "השוק העירוני בבאר-שבע הינו אחד מהשווקים הגדולים בארץ. במתחם השוק מצויות 437 חנויות ו- 320 דוכנים. במתחם השוק מצויים נכסים בבעלות העירייה לפי החלוקה הבאה: א. חנויות בבעלות העירייה - חנויות אשר בבעלות העירייה ואשר מושכרות בהסכמי שכירות, המתחדשים מעת לעת, לסוחרים בשוק, לרבות ציוד המצוי בהם. ב. חנויות בחכירה - חנויות אשר בבעלות העירייה והמוחכרות לסוחרים בשוק,  עפ"י הסכמי חכירה ארוכי טווח.

דוכנים בבעלות העירייה בשוק העירוני -דוכנים הנמצאים בבעלות העירייה והמושכרים בהסכמי שכירות, המתחדשים מעת לעת, לסוחרים בשוק. במתחם השוק העירוני מתנהלים עסקים נוספים המכניסים רווחים נאים והכוונה לחניוני השוק, ולשוק הסיטונאי", מצויין באתר.

משכך, העירייה יכןךה לעשות בשוק כראות עיניה. עם זאת, השוק הינו מקור פרנסה לבאר שבעים רבים וגם לבעלי משקים חקלאיים מהסביבה, שעלולים, אם ההסכמים איתם לא יחודשו, לאבד את מקור פרנסתם, כפי שעלול לקרות עם מאות סוחרי השוק הבדואי, אם ערעורם לא יתקבל.

קרקע נדל''נית יקרה וגם אתר עתיקות

השוק העירוני בבאר שבע שוכן על קרקע נדל''נית יקרה ובמיקום מצויין: סמוך למתחם התחבורה המטרופוליני, ליד העיר העתיקה ובמרחק הליכה מתחנת הרכבת. כאשר הוקם, בשנת 1969, הדיור בבאר שבע היה בחלקו הגדול ציבורי. איש לא חשב אז, שדירה פשוטה בעיר תעלה מיליון ויותר שקלים ושבירת הנגב תהפוך לבוננזה נדל''נית. הקימו את השוק, כי השוק הקטן, הישן, כבר היה צר מלהכיל את כל הרוכלים. התכנון והביצוע נמשכו כשנתיים והמיקום נבחר בשל הקרבה לתחנה המרכזית והעיר העתיקה. בזמנו, הוא נחשב לשוק יפהפה, עם קשתות אבן ורובעים מסודרים. ימי חמישי היו "ימי השוק" ועבור באר שבעים רבים - כך הדבר עד היום.

תוכנית לגבי שינוי ייעוד הקרקע בשוק עלו מעת לעת ופורסמו במקומונים. אחד הפרויקטים שהועלו, דיבר על הקמתו של מתחם קניות יוקרתי, שייהנה גם ממתחם התחבורה המטרופוליני, שהשלמתו מתעכבת בינתיים. תוכניות לגביו פורסמו כבר לפני 4 שנים. עם זאת, מדובר בהליך מסובך, שיצריך לפנות את הסוחרים ולסייע להם במציאת פרנסה חלופית, דבר קשה בעיר בה התעסוקה במשורה. 
סוחרים בשוק העירוני בשישי. כל טוב ירקות ופירות (צילום: רותם אליה)

"הגיע הזמן לעשות סדר"

קצת לפני החג, יצאנו לנסות לשמוע מסוחרי השוק מה דעתם על הסדר החדש. כמה מהם סירבו לדבר בכלל. אחרים שמעו משהו, אבל לא רצו להתייחס אליו. "אחי, לא שואלים שאלות. מה שנסגור נסגור עם מי שצריך, לא איתך ולא בעיתון. דברים כאלה לא מדברים עם מי שלא צריך", אמר סוחר אחר.

"אני לא חושבת שראש העירייה יסלק אותנו, אנחנו כבר מבוגרים, עובדים פה שנים", אומרת ירקנית. "אבל מה שכן, אני מקווה שיעשו פה קצת סדר, שיהיה נחמד יותר. אני לא צריכה לספר לך כמה אנשים באים לפה כל יום. אתה רואה לבד מה הולך פה. אין באר שבע בלי שוק. אצלי קונים גם אנשי השכונות, אבל גם אנשים מבוססים, שבאים לפה כי אבא או אימא היו קונים ויש גם נכדים כבר שקונים פה. אני מאמינה שידברו איתנו לפני שעושים משהו". לסוחרי השוק אין כיום וועד, דוגמת זה שפעל שנים רבות במקום. 

אחד שקונה בשוק כי הוא מאוד אוהב את המקום הוא חבר מועצת העיר יוסי דדוש. דדוש טיפל בזמנו בכמה מענייניהם של סוחרי השוק: "אין שום כוונה לפגוע, להיפך. העירייה עושה עבודה רצינית בכל הנוגע לשוק העירוני והכל בהידברות עם הסוחרים. בין היתר, עובדים על זה שייערכו בחירות לוועד השוק העירוני. הכוונה היא להשקיע השקעה מאוד רצינית, על מנת שיהיה שוק יפה ומסודר, שאנשים יבואו וייהנו ממנו. דבר כזה, ייעשה בהידברות עם הסוחרים והתושבים", אומר דדוש. לדבריו, הוקצה סכום של 50 מיליון שקלים למען חידושו של השוק העירוני.
מתכוננים לשבת: השוק העירוני הומה אדם (צילום: רותם אליה)
"לא מדובר במהלך שיוצא לפועל מהיום למחר", אומר דדוש, "אלא ייעשה תוך תשומת לב רבה ובשיתוף עם הסוחרים. רוצים שיהיה יפה, שיהיה נעים ושיהיה הכי טוב".

שיקום השוק או לחילופין, הריסתו והקמת שוק תיירותי, יצריכו תקציבי עתק וגם הליך לא פשוט, שכן מדובר בפרנסתם של אנשים רבים ובמקום המשרת עשרות אלפי תושבים מבאר שבע, שידם אינה משגת לקנות ברשתות השיווק, שלא לדבר על כך שהשוק הוא אחד מסמלי העיר. עלות שיקום השוק נאמדת בעשרות מיליוני שקלים. 

פנינו לדוברות עיריית באר שבע בנושא, אולם לא נתקבלה תגובה עד למסירת הכתבה.


עוד על השוק העירוני: קצת הסטוריה שלא ידעתם...

השוק העירוני, הוקם בשנת 1969. לפני כן, הוא שכן בעיר העתיקה, בתחילת רחוב הפלמ''ח, היכן שמוצב כיום שלט של "רובע האמנים". השוק נקרא "שוק הלמן", על שמו של סגן ראש עיריית באר שבע, אברהם הלמן ז''ל, מי שיזם הקמתם של מוסדות אזרחיים רבים בעיר. 
שוק הלמן ההסטורי, בעיר העתיקה, כיום רובע האמנים (צילום: גוגל מפות)

השוק העירוני נקרא על שמו של חבר מועצת העיר באר שבע, עזרא דבי ז''ל, אביו של שחקן העבר בהפועל ובית''ר באר שבע, אפרים צבי (דבי), השני מתוך שבעה ילדים לעזרא וחביבה (חבו) דבי, שעלו מעיראק בשנת 1950.  המשפחה התגוררה בשכונה ב'. עזרא דבי היה איש מפלגת העבודה והמערך, בנגב, מוכר היטב לתושבי באר שבע מעשייתו הציבורית, כחבר במועצת פועלי באר שבע וסגן ראש העיר לשעבר. ילדיו של דבי היו ספורטאים מוכרים: אחיו הגדול של אפרים, מאיר, ואחיו הצעירים ששון, עובדיה ויצחק, שיחקו גם כן במדי הפועל באר שבע.
​​​​​​​תכנונו של השוק העירוני הגדול החל באמצע שנות השישים, והיו אחראים עליו אברהם תמיר, גדעון רפאלי ויעקב שלגי. קשתות האבן בשוק נחשבות למייצגות את הסגנון הברוטליסטי באדריכלות – מעט מאוד יופי, הרבה בטון ובעיקר, שימושיות.

הרבה לפני שקמו בבאר שבע רשתות סופרמרקטים, השוק העירוני היה לב לבה של העיר באר שבע. היה בו ויש בו, הכל מכל: ירקות ופירות, כמותם אין בסופרים. תבלינים מכל סוג ומכל עדה, לצד צמחי תבלין ומיני בשמים של הבדואים בנגב. בעונה, רק בשוק ניתן למצוא את כמהת המדבר – הלא היא הטרפאש. יש בו בדים, בגדים, נעלים, דברי סדקית, מכשירי חשמל, בהם כאלו הייחודיים למגזר הבדואי – כמו למשל טרנזיסטור הפועל על "מנואלה" ותאי שמש – למקרה שאין חשמל.
השוק יושב, ככל הנראה, על עתיקות: בסוף תקופת השלטון הרומי ובתקופה הביזנטית התקיים יישוב בבאר שבע ששרידיו נמצאים באזור השוק העירוני של היום. אם יחלו עבודות תשתית במקום, ייתכן ויתגלו ממצאים בני כ-2000 שנה. תגליות כאלה יעכבו את השלמת הפרויקט, עד לשימורן. 

כתבות שיעניינו אותך...
תגובות

End of content

No more pages to load