• 25 ספטמבר 2018

האפליקציה של ב’’ש

להורדת האפליקציה:

''מעדיף תושבים אכפתיים על פני אפאתיים'', ראיון ראשון לפני הבחירות

זכייתו בתואר ''אחד משלושת ראשי העיר הטובים ביותר בישראל'' של מגזין פורבס מציבה אותו כראש העיר הטוב ביותר בהיסטורית ב''ש, אך עם זאת רוביק מודה בכישלונות שלו ומספר לנו מידע שכנראה חלקכם פחות מכירים

השולחן נקי ומבריק למרות עומס העבודה. דנילוביץ' בחדר עבודתו המטופח

ראש העיר, רוביק דנילוביץ', נעמד לכבודי ומקבל אותי בחיוך ובחיבוק חם בלשכתו. מיד הוא שואל מה שלום המשפחה, וניגש היישר למלאכה, תחילת הראיון.

לא קל להיות ראש המטרופולין הגדול במדינה (במדידה גיאוגרפית). הבחירות (כחודשיים וחצי ממועד הראיון) כבר בפתח והעומס רב. לא שיש למישהו ספק שדנילוביץ', הרץ לקדנציה שלישית, יזכה בבחירות "בהליכה", עם אחוזי תמיכה שמזכירים את המספרים של נשיא סוריה בשאר אל-אסד, אבל המשך העשייה הקדחתנית למען באר שבע והנגב – היא הכוכב המאיר את לכתו בדרך.

המשאב הכי חשוב בימים אלה הוא הזמן, וזהו הפקטור החסר, ככל הנראה, לדנילוביץ' יותר מכל דבר אחר. אף על פי כן, הוא מקדיש לנו מזמנו היקר, ולו למען תושבי העיר.


"אדם ממוצע בכל העולם רוצה ליהנות רק מיתרונות: פסטיבל אך ללא סגירת רחובות, צעדות אבל ללא סגירת כבישים, חיי לילה ללא פקקי תנועה"


כמה תושבים מונה העיר, כמה מתוכם צעירים?

"נכון למרשם האוכלוסין, העיר מונה כ-220,000 תושבים רשומים, שזוהי בשורה גדולה מאוד. באר שבע מתפתחת ומתבססת כעיר מטרופולין גדולה וחזקה. בירת הנגב היא אחת הערים הצעירות בישראל. 50 אחוז מאוכלוסייתה הם צעירות וצעירים מתחת לגיל 34".

לוח זמנים – איך נראה יום שגרתי בחייך?

"מסקרן, מאתגר, מפתיע, לא צפוי. העשייה הציבורית ממלאת אותי באושר. בחרתי במקצוע של אנשים. מרגש לבנות פרויקטים ומיזמים אך שום דבר לא ישווה למפגש עם התושבים.

"אני קם בחמש ורבע בכל בוקר והשגרה שלי היא לצאת לרוץ למרחקים ברחובות העיר שאני כל כך אוהב, עושה שש פעמים בשבוע ספורט, כולל אימונים בחדר כושר. מתיישב בשעה שבע במשרד, עובר על דואר, מיילים, בשקט לפני שכולם מגיעים, ואז מתחיל היום בסביבות שמונה עם פגישות, ישיבות עבודה, ביקורים, מנהלים, שרים, משרדי ממשלה, יזמים פילנתרופיים, כנסים, בתי ספר, מוקדי חינוך. הערב מוקדש לועדות עירוניות ונסיעות לירושלים ולתל אביב לגייס תקציבים. להניע מיזמים פורצי דרך בתעסוקה, חינוך, תרבות, תחבורה. לרתום שותפים. הכי חשוב זה כוחה של שותפות, לרגש את השותפים ולהפוך אותם לחברים. טקסים, כנסים, חתונות, בר מצוות, הכנסת ספרי תורה, פסטיבלים. היום מסתיים בסביבות חצות".

אין ספק שהעיר מתפתחת בשנים האחרונות בכל התחומים, מהם הפרויקטים המשמעותיים ביותר בעיניך?

"ב"ש כיום היא אולי ההזדמנות הגדולה ביותר של מדינת ישראל. הנגב מהווה למעלה מ-60 אחוז מהמדינה אך חיים בו פחות מתשעה אחוז. חייבים למגנט ולשאוב לכאן אוכלוסיות נוספות. לשם כך, צריך לתת מענה באיכות החיים בחינוך, תרבות, בריאות, תחבורה, דיור, תעסוקה. בעשור האחרון, משנת 2009, הצגנו למשרדי הממשלה, חברות, קרנות, משקיעים, יזמים, פילנתרופים, אפשר לראות שמי שלא מציב רף גבוה ולא מאמין לא יצליח, מנהיגות היא בעצם להגשים את הבלתי צפוי,  להוביל השינויים ולא לחכות להם, כי האחרון הוא אדם מתוסכל. לכן בכל אחד מהמסלולים לעיל: חינוך, ספורט: אצטדיון, הקונכייה, אולמות; פארק ההיי-טק שהפך אותנו לעיר בינלאומית, חברות  הפועלות רק במקומות ענקיים בעולם: סייבר, מגה פארקים ברחבי העיר, נחל באר שבע, אמפיתיאטרון. החזון הוא ללכת בגדול, העיר משחקת במגרש של הגדולות כי היא עיר ששמה עצמה על סדר היום הבינלאומי. עושרה וחוסנה של עיר נמדד לא לפי משאביה אלא לפי ההון האנושי הצעיר, המשכיל. באר שבע מובילה לפני כולן, ובכמה צעדים. חממה של חולמות וחולמים שמכאן יוצרות את העתיד."


"אדם ממוצע בכל העולם רוצה ליהנות רק מיתרונות: פסטיבל אך ללא סגירת רחובות, צעדות אבל ללא סגירת כבישים, חיי לילה ללא פקקי תנועה"


כמה מקום אתה מקדיש לשיתוף התושבים, איזו השפעה יש להם על תפקוד העירייה, וכיצד?

"אין ספק שאנו חיים היום בעידן שונה לחלוטין. מעורבות התושבים גדולה ואינטנסיבית. אני מעדיף תושבים אכפתיים על פני אפאתיים. זה מסייע, עוד אדם שמפקח על עבודת העירייה. זהו אינטרס משותף לביסוס ופריחת העיר. אני בהחלט עוקב אחר המעורבות גם דרך הרשתות החברתיות, לפני כל מיזם גדול בשיפוץ רחובות, אנו מקיימים שיתוף ציבור, מפגש עם קשרי קהילה כי לפעמים לציבור יש תובנות לקבלת ההחלטה הנכונה. לכן שיתוף הציבור בעיניי הוא הפריה הדדית, עידן של קהילתיות, לרצות לחיות ביחד, להיות חלק מתהליך ואני מאוד מברך ומעודד ממה שקורה".

הדמייה של מסעדה באגם, הפרויקט הבא של עיריית באר שבע


"ב"ש כיום היא אולי ההזדמנות הגדולה ביותר של מדינת ישראל. הנגב מהווה למעלה מ-60 אחוז מהמדינה אך חיים בו פחות מתשעה אחוז. חייבים למגנט ולשאוב לכאן אוכלוסיות נוספות. לשם כך, צריך לתת מענה באיכות החיים בחינוך, תרבות, בריאות, תחבורה, דיור, תעסוקה"


מה טיב יחסיך עם ראשי הרשויות השכנות בכלל ובפרט עם ראשי הערים הערביות השכנות - רהט, חורה, תל-שבע?

"כולנו ראשי הרשויות בנגב, בעלי שותפות אינטרסים אחת עם כולם: נגב פורח ומשגשג, מקומות תעסוקה, כלכלה חזקה, כבישים משודרגים, מערכת בריאות יותר טובה, השכלה גבוהה עם שוויון הזדמנויות לכולם. יחסיי כראש הרשות הגדולה שמאגד את כל המועצות הערים והישובים באזור, הם יחסים טובים, מפגשים הדדיים ומלוכדים על מנת לפתח את הנגב, כי הוא משליך על האינטרס הציבורי ומשפר את איכות החיים של כולנו".

מיהם השותפים המרכזיים לעשייה?

"אינני נוקב בשמות. הנגב התברך בראשי רשויות אכפתיים, ומה שעובר כחוט השני הוא העשייה ללא אגו ומשרתים אינטרס ציבורי שהוא גדול מאיתנו".

מה דעתך על חוק הלאום?

"אומר באופן כללי על המדינה; במגילת העצמאות הנושא נאמר בצורה מאוד ברורה. מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי. אין לנו עוד מדינה. אך באותה נשימה, דווקא אנו היהודים חייבים להקפיד שהמיעוטים יקבלו שוויון זכויות אבל מלא, לחלוטין. מדינה יהודית עם זכויות מלאות למיעוט. חיים בשלום ובדו קיום, כולם צריכים להרגיש שווים ורצויים במדינה. חוק כזה או אחר פחות חשובים. לא מתעסק בחוקים, תפיסת עולמי היא שמדינת ישראל היא יהודית שבמקביל צריכה לתת שוויון מלא לכל הדתות, בגובה העיניים ובגאווה גדולה. זה הדבר החשוב ביותר. לי אין ספקות לא בדגל שלנו ולא בהמנון, אך רוצה שהמיעוטים לא יקופחו ויקבלו זכויות שוות. מבחן המעשה והתוצאה הם החשובים ביותר".


"אני אדם מאמין, ומדגיש שאין בעיה של כסף! צריך לדעת להביא ממשרדי ממשלה ומעוד שותפים. מי שבכיין ופושט יד לא יקבל"


איזה פרויקטים גדולים הסתיימו? איזה על הפרק?

"כשנכנסתי לתפקידי לראשונה בסוף 2008 הבנתי שישנה שעת כושר שהיא הזדמנות היסטורית עבור העיר. שאם נתכנן נכון באותו שלב, נוביל תכנית אסטרטגית שתשנה את אופייה ודמותה של ב"ש וישימו אותה על המפה הלאומית והבינ"ל, גם אם הרף שהצבנו גבוה ונראה דמיוני לחלק מהאנשים, זאת ההזדמנות שב"ש תהפוך מעיר למטרופולין. רבים היו ספקנים. אני אדם מאמין, ומדגיש שאין בעיה של כסף! צריך לדעת להביא ממשרדי ממשלה ומעוד שותפים. מי שבכיין ופושט יד לא יקבל. כשאתה בא חזק ומוביל, מדליק ומרגש האנשים לפרויקט פורץ דרך זה הופך להצלחה. בעיר הושקעו למעלה משישה מיליארד שקלים. אני לא קוסם, לא פחדתי לחלום אלא להיפך, נציב רף ואתגר יותר גבוה. אצטדיון, קונכייה, רכבת קלה ובית חולים נוסף, אם אתה  מחולל שינוי ומשנה את גורלם של האנשים, תמצא שותפים להצלחה"

שער ברנז'ה - ראש השנה

איזה השלכות יש לעובדה שב"ש משתרעת על שטח גיאוגרפי המקביל לחמש ערים במרכז?

"ב"ש הופכת להיות עיר מטרופולין. לעיר כזאת יש יתרונות ויש חסרונות. אדם ממוצע בכל העולם רוצה ליהנות רק מיתרונות: פסטיבל אך ללא סגירת רחובות, צעדות אבל ללא סגירת כבישים, חיי לילה ללא פקקי תנועה. העולם משתנה, הערים בעולם תופסות מקום מאוד דומיננטי. ב"ש בילדותי הייתה עיר קטנה, אולי לכל שלוש משפחות היה כלי רכב אחד. מאז, הפכה העיר כך שלכל משפחה יש שניים או שלושה כלי רכב. המציאות משתנה מדי יום ביומו. התפיסה שלנו צריכה להשתנות. לכן, אני מתכנן מזמן את הרכבת הקלה. העיר הפכה יותר אטרקטיבית ויזמים משקיעים בה מאות מיליוני שקלים, חברות מכל העולם, מתוך אמון ופוטנציאל שיש פה מה לעשות. בילדותי התדמית הייתה עיר של גמלים, סוף העולם ו'חיות הנגב'. תוך שלוש שנים הפכנו מעצמת היי-טק , סייבר, כדורגל. הכל בראש, מי שמאמין ביצירת העתיד ולא מחכה למישהו אחר. העיר מתפתחת, שואבת וממגנטת יותר אוכלוסיות וחברות והופכת יותר עמוסה. האוניברסיטה מכפילה עצמה. מרכזי קניות מהמובילים בארץ, מרכז תחבורה. העיר יותר מבוקשת. אז על מה אנחנו בוכים? שבאים תיירים ותושבים מערי הלווין? בפסטיבל האור ביקרו מאה אלף מבקרים, מחציתם ממרכז הארץ, מגוש דן. לכן, לגודל העיר שגדולה פי 2.5 מתל אביב צריך לתכנן עוד מיזמים, תעסוקה, פארקים גדולים. מצד שני, בעיר פרוסה וגדולה, העלות של כבישים, תאורה וניקיון היא הרבה יותר גבוהה. לכל דבר יש יתרון וחסרון, הזדמנות והחמצה, ואני מכה על הברזל כשהוא חם. לא מסכים עם אלה שאומרים שרצים מהר מדי, עושים הרבה בזמן קצר. אני אומר שהזמן הוא האויב הכי גדול, מה שמנחה אותי הוא ליזום דברים מחוץ לקופסה ולהפוך את הבלתי אפשרי למציאותי".

מתי ייפתח לציבור האגם בפארק ב"ש? נמל ימי?

"נמל ימי לא נוכל להיות (מחייך), זו הייתה בדיחה בעיתון הארץ במדור סאטירי.

"לגבי האגם, כבר התחלנו למלא אותו במים. זה יהיה האגם המלאכותי הגדול ביותר בישראל, עם מתחם מדשאות ושבילי אופנים ושטחו 365 דונם, רק אמת המים היא 90 דונם: שיט סירות, מתחם צפרות ייחודי, משהו ירוק וסביבתי, חוויתי תיירותי וגולת הכותרת איך צריך להיראות פארק ציבורי במדינת ישראל".

כיצד תיראה העיר מבחינת הפיתוח בעוד 10 שנים? (בית חולים נוסף, רכבת קלה, שדה תעופה  בנבטים?)

"נציג את תכניותנו עד לשנת 2030 לטווח הארוך, אני מאמין בתכנון אסטרטגי מתוך אחריות לב"ש והנגב שאנו מקדמים בעשור הבא. (ראו מסגרת נוספת)

"ראשי הרשויות בנגב מובילים מאבק זה שנים רבות על מנת שמדינת ישראל תקבל החלטה ששדה התעופה המשני לנתב"ג יוקם בנבטים וזאת מהטעמים הבאים:

א. שדה התעופה נבטים תוכנן מראש כשדה צבאי ואזרחי והוקמו בו המסלולים הארוכים ביותר במזה"ת. ישראל וארצות הברית כבר תכננו אותו כשדה אזרחי, ההשקעה כבר בוצעה. אין צורך בתשתיות.ב. כראש העיר באר שבע, ביקשתי לערוך תחקיר כלכלי במשרד האוצר כדי שנקבל תמונה מלאה, מה מיזם כזה, עוגן כלכלי, יכול לעשות לפיתוח הנגב, ואסטרטגית למדינת ישראל. הוחלט ששדה תעופה בנגב יביא 10,000 מקומות עבודה באופן ישיר, ישנה דרמטית את התשתיות, יביא תיירות ויהפוך להיות עוגן כלכלי שישנה את הנגב לחלוטין. ואם המדינה חפצה בפיתוח חיי הנגב, שדה תעופה משלים לנתב"ג בנגב הוא אחד העוגנים החשובים ביותר. חברנו ראשי הרשויות בנגב, בגליל ובגוש דן פועלים למען הקמת השדה בנבטים.


"אני אחד האנשים הכי שקופים שיודעים עליו הכל, בטח בעיר הזאת. אולי פרט פיקנטי, אני מאוד אוהב את המטבח. לבשל, ללמוד מתכונים, מבחינתי זו תראפיה ואמנות ועושה לי טוב"


"אולם, הצבא מתנגד משיקוליו הביטחוניים, דיברנו עם מפקדי חיל האוויר למען העניין. כלכלית, חברתית ופיתוח הנגב; אלו דברים חשובים מאוד לביסוסה ועוצמתה של מדינת ישראל.

"המעבר של הצבא לנגב: השלב הראשון בוצע, הקמת קריית ההדרכה עיר הבה"דים, השלב השני כיום הוא הקמת פארק התקשוב החל מנובמבר הקרוב והפעימה השלישית תהיה מעבר יחידת 8200 לליקית שבנגב, חמש דקות מב"ש (לא כמו שטרנר היה אומר: 'חצרים 5 דקות...' – א"א)". הוא מחייך.

מיהן הדמויות היקרות בחייך ומי השפיעו ועיצבו את תפיסת עולמך ופועלך? מיהי הדמות (משפחתית, חינוכית, פוליטית) שהשפיעה עליך יותר מכל?

"קודם כל המשפחה הגרעינית, אבי, אחיי, אחייני, חבריי הקרובים לאורך כל השנים והדרך. מי שעיצב את אישיותי הייתה אמי רחל ז"ל, בפשטות והצניעות ובדרך החיים שהעבירה לנו הילדים. לא זכיתי להכיר את בן גוריון, אך אין ספק כדמות מנהיגותית שהקים את הבלתי אפשרי והבלתי צפוי הוא הדמות הציבורית שהשפיעה עלי יותר מכל. הגדילה הרגשית אצל אמא לעומת הגשמת החזון של בן גוריון".

אם היית יכול לפגוש את אמא עוד פעם אחת, מה היית אומר לה?

(נאנח, לוגם מים ומגיב ספונטנית) "לא הייתי אומר. הייתי מחבק ומנשק. יש מצבים שלא צריך לדבר. להרגיש את החום האימהי שאין לו תחליף בעולם, שום דבר לא ישווה לחיבוק האימהי".

זיכרון ילדות בולט?

"ישנם הרבה זיכרונות (לוקח נשימה ארוכה). הפשטות ואהבת החינם שהייתה בשכונה של פעם, תמהיל של עדות ותרבויות, דלתות פתוחות, אוכלים אצל השכנים. העוצמה שבפשטות, נראה שלא היה כלום אך היום כביכול יש הכל אבל חיים בתחושה של ריקנות שאין כלום. הטכנולוגיה משתלטת עלינו. אין תחליף למגע והחום האנושי".


"את הכישלונות המפוארים שלי הרווחתי ביושר. לא מתחרט על מה שלא הצלחתי, הכישלונות והחוויות המעצבות הם חלק ממני. אני אדם פשוט, אני רוביק"


אם היית יכול לסובב את גלגל החיים 30 שנים אחורה, מה רוביק הצעיר היה משנה?

"שום דבר! את הכישלונות המפוארים שלי הרווחתי ביושר. לא מתחרט על מה שלא הצלחתי, הכישלונות והחוויות המעצבות הם חלק ממני. אני אדם פשוט, אני רוביק. החיים שלי הם מרתקים בזכות ההתמודדות. הדברים הפחות טובים בחיי – בזכותם הצלחתי. הכישלונות זה מה שמעצב ומאתגר בחיים אם אתה יודע להתמודד איתם ויכול להם.

מה הציבור לא יודע עליך?

"אני אחד האנשים הכי שקופים שיודעים עליו הכל, בטח בעיר הזאת. אולי פרט פיקנטי, אני מאוד אוהב את המטבח. לבשל, ללמוד מתכונים, מבחינתי זו תראפיה ואמנות ועושה לי טוב. אוהב להיות במטבח. אוכל זה חום, בית, מנחם, מחבר. יש משהו מהנה מאוד בקולינריה הבסיסית. מעבר לזה, אני חולה סדר וניקיון, לעולם לא תמצא אצלי כלים בכיור".

אם לא היית צולח את הפוליטיקה המקומית, מה היית עושה היום?

"בוודאי הייתי שואף להיות מנהל בית ספר, כמחנך, אך ללא התערבות של משרד החינוך והפיקוח. המציאות במדינה השתנתה, הדברים הכי גדולים בחיים הם לא מדידים ואין עליהם ציון בתעודה: אהבה, נתינה, אינטליגנציה רגשית. כדי להצליח בחיים אתה חייב שהם יהיו טבועים בך. אפשר לחנך בגובה העיניים וללא הטפה. לדעתי כולם יכולים לצאת מצטיינים בדרכם במערכת החינוך, אסור לוותר על אף חלום.

"אמי עליה השלום, שאמנם לא הייתה בעלת השכלה פורמאלית, הייתה כמגדלור כאשת חינוך וחינכה את ארבעת בניה להיות בני אדם טובים. אם תהיו רק תלמידים מצטיינים שאינם חברים עם הבריות, הרי שתיכשלו בחיים".

רוביק רץ עם חברי אתגרים לקויי ראייה

מה החלום הגדול שלך?

"אני מאתגר עצמי בכל פעם מחדש. החיים הציבוריים ממלאים אותי באושר. אין סיפוק גדול יותר לעשות דברים שהם יותר גדולים מעצמך למען מדינתך ולעצמך. מנהיגות צריכה להיות בלתי צפויה, ליצור את העתיד ולהמציא עצמה מחדש בכל פעם. משתדל להיות רלוונטי. החלום אינו פרטי אלא שהמדינה תשגשג, תצליח, תפרח. בעבור זה לקחתי על עצמי את פיתוח הנגב, שהוא האתגר הגדול ביותר של מדינת ישראל ב-50 השנים הקרובות. ואם אני יכול לתרום משהו למדינתי שתהיה חזקה ומשגשגת, עבורי זוהי זכות גדולה מאוד, גולת הכותרת של חיי הציבוריים".

הנה כי כן, רוביק דנילוביץ' ייבחר לבטח לקדנציה שלישית כראש העיר באר שבע בבחירות האיזוריות שתתקיימנה ב-30 באוקטובר הקרוב. דנילוביץ' ימשיך להגשים את חזונו הפטריוטי של מטרופולין באר שבע, יממש את תכניותיו הציבוריות וישרת את ציבור בוחריו בנאמנות ובגאון. בארון הפרסים והמדליות חסר לו רק תואר אחד נוסף - יקיר העיר באר שבע - שאותו יקבל מן הסתם בעוד שנים רבות, לאחר פרישתו מכס ראש העיר.

כתבות שיעניינו אותך...
תגובות

End of content

No more pages to load