• 24 אוקטובר 2017

"הבנתי שאני צריכה לצאת מהארון אם אני רוצה לממש את רצוני לאהוב"

הגר בדר, בשנה האחרונה של לימודי המשחק שלה בבית הספר למשחק בב"ש, מספרת על הדרך שעברה כבת להורים גרושים מגיל צעיר וכלסבית שהתקשתה לצאת מהארון. לימודי המשחק, שינו לה את תפיסותיה ושיפרו את הביטחון העצמי

תגיות:
צילום: שחף ברגר

"כשאני חושבת על זה", אומרת הגר בדר, 27, "התחלתי להימשך לבנות כבר בגיל חמש. אני זוכרת היטב שבגן התאהבתי בילדה אחת וכשהיא עזבה את הגן נעצבתי באופן מיוחד. כמובן שאז עוד לא זיהיתי את נטיותיי המיניות". הגר, אוטוטו מסיימת שנה שלישית ואחרונה בבית הספר למשחק ע"ש גודמן בבאר שבע, תמיד אהבה בנות ותמיד אהבה תיאטרון. את התובנות לגבי המשיכה שלה לשני התחומים ואת האומץ לעשות את מה שהיא באמת רוצה ולחשוף את נטיותיה המיניות, היא קיבלה במהלך טיול ארוך להודו.

מה היה הטריגר לחשיפה ולהחלטה ללכת ללמוד תאטרון?

"עד גיל  16 לא העזתי להודות בפני עצמי שאני אוהבת בנות ונמשכת אליהן, גם המוח שלי סירב לקבל את המילה לסבית. שיחקתי את המשחק המקובל ויצאתי עם בנים וגם ניהלתי איתם מערכות יחסים, אך בגיל 16, כשהיה לי כבר ברור מעל לכל ספק שהבנים שיצאתי איתם לא הזיזו לי ולא משכו אותי, ירד לי האסימון ואמרתי לעצמי, היי, תודי בזה, את לסבית. אז הודיתי בפני עצמי אך לא השלמתי עם זה. היה לי קשה לצאת מהארון וגם פחדתי מתגובת הסובבים אותי ותגובת משפחתי. חששתי ממה שיגידו עליי ומהאכזבה שאנחיל למשפחתי שבטח פנטזה לראות אותי מקימה משפחה בישראל, כדת וכדין"

צילום: שחף ברגר


"התפקיד הראשי הראשון שקיבלתי היה בהצגה "שעת הילדים" שבו גילמתי מורה לסבית. חשתי שאני משחקת את עצמי. מדובר על שתי חברות שהקימו בית ספר פרטי ואחת התלמידות מעלילה עליהן שהן לסביות, בתקופה שזה נחשב לסטייה"


בצבא שימשה כמדריכת חי"ר ולימדה מרגמות. השירות הצבאי זכור לה לטובה ומיד בסיומו החלה לעבוד בעבודה מועדפת כדי לחסוך כסף לנסיעה להודו. "אחרי זמן קצר של טיול בהודו, הבנתי שאני רוצה אהבה וזוגיות ויהי מה. הבנתי שאני צריכה לצאת מהארון אם אני רוצה לממש את רצוני לאהוב ולהיות נאהבת. באותה תקופה אימי החליטה לבוא ולפגוש אותי בהודו. אמרתי לעצמי שזה הזמן לחשוף את הסוד, במקום זה, מכיוון שלא ידעתי כיצד להתנהג עם הסיטואציה הזו ופחדתי מתגובתה, התנהגתי אליה בגסות לא מובנת, עד שלבסוף העזתי להגיד לה את האמת. להפתעתי ואולי לא כל כך להפתעתי כי משפחתי הייתה דיי ליברלית, אימי קיבלה זאת דיי בשוויון נפש, כאילו שהיא ניחשה זאת. ורק אמרה שזה לא יהיה קל. הוריי התגרשו כשהייתי בת ארבע ולאבי סיפרתי על נטיותיי המיניות אחרי כמה שנים טובות כשכבר למדתי משחק והתבקשתי לעשות סרט על יחסיי עם אבי. במהלך הסרט גיליתי לו שאני לסבית, אבל גם הוא לא הופתע יותר מדיי ויש לציין שהסרט תרם רבות למערכת היחסים שלי ושל אבי ושיפר אותם מאוד".

חזרת מהודו עם תחושת הקלה ורצון למצוא אהבה.

"כן, הייתה הקלה, אך בתכלס טרם ניסיתי להיות עם בנות, רק פנטזתי מה עוד שאני גם לא טיפוס של מסיבות נשים או הכרויות באינטרנט. בנוסף, הייתי צריכה להתמודד עם המעבר לבאר שבע, לאחר שהתקבלתי שם לבית הספר למשחק. עד כה, ההיכרויות שלי עם נשים לסביות היו מזדמנות ואקראיות".

עכשיו כשאת מסיימת את לימודייך בבית הספר משחק את מרגישה שחל בך שינוי משמעותי.

"כן בהחלט. הייתי טיפוס מוחצן ובכך חיפיתי על חוסר הביטחון שלי. לימודי המשחק לימדו אותי להתחבר יותר לנשיות שלי, להרגיש יותר חיונית ויותר בטוחה בעצמי. קיבלתי תובנות שאני לא חייבת לחכות לאודישנים ולהיות תלויה בהם ושעליי למצוא דרכי בעולם התיאטרון הלא יציב, לא רק במשחק אלא גם בעשיית דברים אחרים הקשורים לתיאטרון כמו ללמד, להדריך תיאטרון חברים מהקהילה הגאה, אולי לעבוד על הצגת יחיד וכדומה. בינתיים אני מתחילה במאי לשחק בהצגה "גשם שוטף" בשני תפקידים הפעם. אני מחכה כבר לחזרות כי כל הפסקה בין הפקה להפקה והיעדר מעשה, מוציאים אותי מדעתי, אני צריכה להיות עסוקה כל הזמן".


"למדתי שאין אמת אחת ובלי שום קשר לנטייה המינית, אנחנו יכולים להיות הכול תמיד וכמו שאנחנו רוצים. לימודי המשחק לימדו אותי שאפשר וכדאי לקום כל בוקר מישהי אחרת"


איזו שחקנית את?

"אני בעיקר שחקנית דרמטית, למרות שבהצגה "בגדי המלך" גילמתי תפקיד קומי של מרתה הזונה ומאוד נהניתי מזה. התפקיד ראשי הראשון שקיבלתי היה בהצגה "שעת הילדים" שבו גילמתי מורה לסבית. חשתי שאני משחקת את עצמי. מדובר על שתי חברות שהקימו בית ספר פרטי ואחת התלמידות מעלילה עליהן שהן לסביות, בתקופה שזה נחשב לסטייה. גילמתי את אחת המורות שהודתה שהיא לסבית. אני מודה לרפי ניב (מנהל האמנותי ח.ג.) שנתן לי את התפקיד שאפשר לי להתמודד, בין היתר,  עם המציאות של חיי. מבחינתי זה לא מובן מאליו".

איך הגיב הקהל?

"קיבלתי המון מחמאות מאנשים רבים שאמרו שריגשתי אותם במשחק שלי".

איזה הצגה תחתום את סיום הלימודים שלך ?

"אנחנו עובדים בימים אלה על אחים בדם, אם כי שם אין לי תפקיד גדול".

איך את מסכמת את החיים בבירת הנגב?

"לא היה לי קל לעבור מתל אביב הרב גונית, לבאר שבע השונה ממנה כל כך, אך בסיכומו של עניין העיר נתנה לי המון ובסך הכול נהניתי ממנה".

עבדת במקביל ללימודייך?

"כן, אני עובדת כברמנית בפורום. בנוסף ניסיתי להתערות בחברה הגאה הבאר שבעית וגיליתי שיש פה תשתית יפה למדיי: יש פה תא גאה של הסטודנטים, יש את איג"י, פאבים כמו ביאליק 26, ועוד".

אילו לקחים הפקת מכל מה שעבר עלייך החל מהטיול בהודו וכלה בלימודי המשחק?

"לא יודעת אם הפקתי לקחים, אך למדתי שאין אמת אחת ובלי שום קשר לנטייה המינית, אנחנו יכולים להיות הכול תמיד וכמו שאנחנו רוצים. לימודי המשחק לימדו אותי שאפשר וכדאי לקום כל בוקר מישהי אחרת. הכלים שקיבלתי בתור שחקנית מאפשרים לי להעשיר ולתבל את החיים שלי".

איך את מבלה?

"הכי אני אוהבת לשתות בירה עם חברים ולהאזין לתקליטים הישנים שאני מנגנת על פטיפון ישן שיש לי"

מוסיקה?

"אוהבת מוסיקה ישראלית מפי זמרים כמו אריק איינשטיין, מתי כספי, רבקה זוהר וקורין אלאל".

עיר מועדפת?

"תל אביב"

ספורט?

  "יודעת שצריך אך לא עושה"

טלוויזיה?

מתה על סדרות כמו "בנות", משחקי הכס", הסופרנוס".

סרט?

האחרון שראיתי והוא מצוין – סארו.

תכונה שהיית מבקשת לעצמך

" לא יודעת אם זה תכונה, אך הייתי רוצה יותר להעז ופחות להרגיש שאני לא מספיק טובה ואני לא בסדר"

משהו נועז שעשית חוץ מלצאת מהארון:

"אין – זה היה הכי נועז"

חלום?

רוצה להצליח בתחום המשחק ולהתפרנס מהמקצוע בכבוד"

כתבות שיעניינו אותך...