המרכז הרוחני של יהודי אתיופיה, שהוא הבית של כולם
בבאר שבע חיים כ-7500 מיוצאי אתיופיה – 6000 ותיקים, שבחלקם ילידי הארץ ועוד 1500 איש שגרים במרכזי קליטה בהם "נורית" בשכונה ד' ו"קלישר" ו"חרוב" בשכונה ג'. אמנם יש בבאר שבע ריכוזי עולים בשכונות מסוימות (יוצאי חבר העמים בנחל בקע, יוצאי קווקז בדרך מצדה, למשל), עם השנים, העלייה מאתיופיה בחרה לגור פחות במקובץ בשכונה אחת ויותר להתערות בחברה הבאר שבעית, שהיא עצמה מורכבת מערב רב של עליות מכ-60 מדינות. הרב מזור בהיינה הוא רבה של קהילת אתיופיה בבאר שבע. הוא שימש לפני מספר שנים כחבר מועצת העיר בין השנים 1999 ועד לשנת 2004 , בימיו של ראש העירייה יעקב טרנר והיה חבר בכנסת ה-17 מטעם ש"ס. בשנים 2008-2009 . "באר שבע היא עיר קולטת עלייה", אומר הרב בהיינה. "ככזו, היא קלטה לתוכה את עולי אתיופיה. יש בעיות שהן מנת חלקם של כלל העולים ויש בעיות שייחודיות לעליה מאתיופיה. העולים הגיעו ממדינה שהחיים בה היו פשוטים, מבוססים על חקלאות, על חיים בכפרים. יש דברים שהם נאלצו ללמוד בישראל ממש מהתחלה. בניגוד לעליות אחרות, יש דברים שעולי אתיופיה לא הכירו וישראל הייתה עבורם עולם חדש לגמרי".
הרב בהיינה עצמו עבר מסלול לא קל בדרך ל"ירושלים", כך היו מכנים יהודי אתיופיה את ישראל. הוא נולד ב-1973, בכפר באזור ולקאית שבמחוז בגמדר שבאתיופיה. אביו לא זכה לעלות לישראל, היות ונרצח בידי נוצרים באתיופיה. מזור עלה ארצה לבדו, בדרך לא דרך, אחרי חצה רגלית את הגבול לסודאן, תוך סכנות רבות, גם של שודדים וגם של חיות טרף. לאחר ששהה במחנה מעבר תקופת המתנה של שנה וחצי לאישור, הוא עלה עם משפחתו לישראל, בשנת 1982 .
תחילה התיישבו בני משפחת בהיינה באור עקיבא ולאחר מכן בקריית גת. הרב בהיינה התגלה כתלמיד מבריק. הוא למד בישיבת הדרום ברחובות והוא בוגר ישיבות "תורת חיים" בבני ברק ו"פורת יוסף" בירושלים. בכל שלבי העשייה שלו היה לו חשוב להביא את דבר מורשת יהודי אתיופיה: במסגרת פעילותו המפלגתית מטעם ש"ס הוא ריכז פרויקטים שונים למען יהדות אתיופיה. בהם, בין היתר, שימש כמנהל המחלקה ליהודי אתיופיה ברשת החינוך "אל המעיין", רכז יהדות במרכזי קליטה ורכז קליטה רוחנית ליהודי אתיופיה במשרד הדתות. לאחר מכן מונה בהיינה לרב קהילת יהודי אתיופיה בבאר שבע ונבחר לחבר מועצת העיר. עמד בראש עמותת "ראו בנים" הפועלת להפצת מורשת יהודי אתיופיה ולגיורם הרשמי של בני קהילת פלשמורה.
"אני חושב שבאר שבע יוצאת דופן ביחסה אל העלייה מאתיופיה. כבר, מההתחלה, הייתה אוזן קשובה בעיריית באר שבע, לנסות לסייע לעולים ולטפל בבעיות הייחודיות שלהם. אגף הרווחה של עיריית באר שבע, בראשותה של אסתר עמר ז"ל, סייע רבות לקליטת העולים. שוב, יש בעיות, כמו שיש למי שעוזב את מקום הולדתו ועולה לארץ חדשה, צריך להתמודד עם שפה חדשה ומנהגים חדשים. היה נושא הגיור שעולי אתיופיה עברו. אבל מצד שני, באר שבע הייתה פתוחה יותר כלפי העולים. הרבנים הראשיים של באר שבע, אליהו כ"ץ זצ"ל והרב דרעי יבל"א והמועצה הדתית גילו הבנה וסייעו במה שרק ניתן לעולים. כל מחלוקת, כל בעיה, טופלו, מבלי לגרום לעולים תחושה רעה. בעיריית באר שבע היו קשובים אלינו. הייתה הבנה לבעיות המיוחדות שלנו".
"במשפחה ישראלית ותיקה, למשל, להורים יש מעורבות גדולה בחיי הילדים, אם זה בבית הספר או בחוג החברתי שלהם. אצל חלק מעולי אתיופיה, בגלל מחסום השפה, זה איננו". הרב בהיינה מעורה היטב בחיי הקהילה. בני העדה מרבים לפנות אליו, מוצאים תמיד עזרה ואוהבים את צניעותו ונועם הליכותיו.
בני העדה המתגייסים בצה"ל נתקלים לעיתים קרובות בקשיים. האם הם מסתייעים בך לפתרון בעיותיהם?
"אנחנו משתדלים לטפל גם בבעיות האלה, כשאנחנו יודעים עליהן. כאשר פניתי לשלטונות הצבא בעניינו של חיל כזה או אחר, תמיד הייתה הקשבה לצרכים ולבקשות שלנו. קורה לא אחת, שחיילים בני העדה משרתים בצבא והמצב בבית קשה, יש צורך לסייע, ללכת לקראתו בגלל בעיות רווחה".
מרכז "שבו בנים" - סיפור ייחודי
מרכז "שבו בנים" – בית יהדות אתיופיה, הוא אכן סיפור ייחודי בישראל. הוא מרכז קהילתי ורוחני למען יהודי אתיופיה המנוהל על ידי עמותת בית הכנסת "שבו בנים" ליהודי אתיופיה בבאר שבע. המרכז הוקם בשנת 1992 ביוזמה משותפת של עיריית באר שבע, הסוכנות היהודית לא"י, קרן היסוד לישראל, קרן סאקט"א-רש"י וקהילות יוצאי אתיופיה ובאדיבותו של אלברט פון שפרינגר וידידי ישראל משוויצריה וגרמניה.
הוא אחד המבנים היפים על תפר השכונות י"א-ו' החדשה. הוא מעניק שירותים קהילתיים לבני הקהילה האתיופית בבאר שבע, אך גם משמש לשימור המורשת והמסורת האתיופית וטיפוח הזיקה של בני הדור הצעיר אליה. הצוות, הכולל מתנדבים, עוסק בקידום בני הקהילה וסיוע בשילובם בחברה הישראלית.
הרב בהיינה היה רוצה לראות שילוב יותר גדול של בני העדה בעשייה העירונית: "אין לנו היום חבר מועצה. היה לנו את יצחק זנבה שעזה והוא חסר לנו. הייתי רוצה לראות בני העדה משתלבים בעמדות ניהול ובראשות אגפים שונים בעירייה. מצד שני, יש תופעה יפה, ברוכה בעיניי: צעירי העדה, בהם אלה שנולדו כבר בישראל, חוזרים אל המסורת. הם מבקשים ללמוד את המנהגים, את השפה האמהרית, את המאכלים, רוצים להכיר את הלבוש המסורתי. יש גם מסעדה אתיופית בבאר שבע ועניין במאכלי העדה ובתרבות שלה".
"ככל שחלפו השנים, בני העדה הפכו מודעים יותר לצרכים שלהם. ראינו את ההפגנה הסוערת בחודש האחרון, אבל זאת לא ההפגנה הראשונה. בשנות השמונים הייתה פה הפגנה סוערת מאוד של בני העדה, על רקע הגיור ולאורך השנים, היו לא מעט מאבקים", אומר הרב בהיינה. "אבל יחד עם המאבקים, יש רגעים של נחת, כשיש אירועים משותפים, כשבחגי ישראל באים להתפלל אצלנו מכל עדות ישראל, לראות את הפעילות של החוגים, של מעון היום. באר שבע ידעה ויודעת לקלוט עליה וזו הסיבה, שלצד הבעיות הייחודיות של העדה, תמיד נמצאו הפתרונות, לסייע לקליטה".
מה מידת ההשתלבות של המרכז הקהילתי "שבו בנים" ובית הכנסת בשכונה?
"במרכז הקהילתי פועלים גן ילדים, שבו לומדים ילדים מהעדה האתיופית ומתקיימים בו חוגים שונים. בית הכנסת, שנבנה בצורה ייחודית ומזכיר בית אתיופי טיפוסי. לצידו, פועל אולם המארח את אירועי העדה, גם שמחות וגם אזכרות. בית הכנסת שלנו משמש לא רק את יוצאי אתיופיה: תושבי השכונה, מכל העדות, באים אליו, מרגישים בו בבית. זה משהו
מאוד ייחודי לבאר שבע. באו אלינו ממקומות אחרים, ללמוד את חיי הקהילה בבאר שבע. המרכז הקהילתי, שבית הכנסת בצידו, הוא גדול מסוגו בארץ. יש פה דברים מאוד ייחודיים, כמו מקווה טהרה".
"בית הכנסת שלנו משמש לא רק את יוצאי אתיופיה: תושבי השכונה, מכל העדות, באים אליו, מרגישים בו בבית. זה משהו מאוד ייחודי לבאר שבע. באו אלינו ממקומות אחרים, ללמוד את חיי הקהילה בבאר שבע. המרכז הקהילתי, שבית הכנסת בצידו, הוא גדול מסוגו בארץ"
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026
או במייל office@br7news.co.il
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: office@br7news.co.il
עקבו אחרינו: וואטסאפ • טוויטר • טלגרם • פייסבוק • טיקטוק • גוגל • אינסטגרם •
