• 26 יוני 2017

"חיילים בארה"ב מתרגלים מיינדפולנס ובאנגליה זה נמצא בסל תרופות"

ד"ר עודד ארבל, פסיכיאטר בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע,  מטפל בחוליו בשיטה חדשנית וחלוצית שלא מוכרת במקומות אחרים בארץ  ובעולם כולו– מיינדפולנס. לדבריו, מה שמתרחש בבית החולים הוא סוג של נס

ד"ר עודד ארבל, פסיכיאטר בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע

מה זה מיינדפולנס?

"היכולת להביא את תשומת הלב שלנו באופן מכוון לחוויה של הרגע הזה, בצורה שהיא לא שיפוטית ולא תגובתית. הכוונה להפסיק באופן מכוון את העיסוק במה שהיה בעבר ובמה שיהיה בעתיד ולהביא נוכחות נקייה ללא שיפוטיות לעכשיו – להווה! יש מחקרים שמוכיחים שזה מביא תועלת לבריאות הנפשית של האדם וליכולת שלו לתפקד בצורה מלאה. עריכת מדיטציה, היא לב האימון. יש סוגי טכניקות של מדיטציה שאותן אני מלמד את המטופלים והללו מועילים לבעיות סטרס, חוסר שקט, דיכאון. בתרגול המיינדפולנס מפתחים את איכות תשומת הלב, את הריכוז ואת היכולת להכיר במצוקות שלנו. אגב, חיילי המרינס של ארה"ב מתרגלים מיינדפולנס דרך קבע ובאנגליה זה נמצא בסל התרופות".

טיפול כזה , עשוי לעזור לתושבי הדרום החרדתיים, עקב המצב הביטחוני?

"לא רק, אלא לכל אחד שסובל מסטרס, ומי לא סובל מחרדות בימינו?  באמת באים אלינו אנשים רבים מעוטף עזה שמעוניינים ללמוד את השיטה ולהיעזר בה. בשל כך אנחנו גם פותחים קורסים, הן למטפלים והן לקהל הרחב. הקורסים מסובסדים והם יחלו בחודש דצמבר.  אני מנחה את הקורסים ו 10 מתנדבים נהדרים עובדים לצידי".

ד"ר ארבל, 42, מתגורר כיום בישוב טל שחר עם רעייתו הפסיכולוגית, לורה ושתי בנותיו. הוא יליד באר שבע שבגיל שנתיים עזב את הארץ עם הוריו, לארה"ב. אביו היה מורה לקולנוע ואימו מורה ידועה ליוגה – טובה ארבל. "כך שהיוגה והמדיטציה תמיד היו בבית" הוא אומר . בנוסף הוא מתהדר בחגורה שחורה בקרטה. בצבא הוא היה קצין בסיירת ולאחר מכן הוא למד רפואה באוניברסיטת ת"א והתמחה בפסיכיאטריה בבית החולים "שלוותה" עם אוריינטציה של פסיכותרפיה. בין לבין הוא היה במזרח ועד מהירה הפך גם למנהל המקצועי של תכנית המטפלים של פסיכודהרמה.  לדבריו, סמים במזרח לא עניינו אותו, אלא מנזרים שבהם ישב ולמד.

מתי אירעה לגביך נקודת המפנה שהובילה אותך לעיסוק במיינד פולנס?

" כשפגשתי את יעקב רז, ראש החוג של לימודי מזרח אסיה שעוסק בבודהיזם. היו לנו הרבה פגישות אישיות, כל שבוע על פני שנים רבות. עבורי הוא היה המורה במסורת זן, קצת אבא, פסיכולוג ובקיצור הרבה מהכול."

מה זה עשה לך?

"נהייתי יותר חכם במובן של היותי מסוגל לעצור יותר, להקשיב יותר, לשאת יותר קשים ופחות לברוח מהם. לפתוח את הלב במובני אהבה וחמלה. נהייתי יותר מסוגל לקבל את המורכבות שיש בעולם ומצאתי הרבה דרכים להועיל לאנשים בתחום העיסוק שלי".

בנוסף הוא מלמד  פסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס, בפרויקט מעניין של קב"נים בצבא. לפני כשבע שנים הגיע לבית החולים הרפואי בבאר שבע וקיבל תמיכה אדירה מהמנהל, ד"ר זאב קפלן

את  רעייתו הפסיכולוגית, לורה הכיר בארץ, לאחר שחברה שעבדה איתו בשלוותה הכיר ביניהם. היא אגב, למדה לפניו את שיטת המיינדפולנס אצל אחד ממפתחי השיטה.

מן הסתם, זה עוזר למערכות היחסים בבית, בינך ובין אשתך, בינך ובין הילדים. אתה מצליח לא להתעצבן בכלל?

"זה בהחלט עוזר לנו להתאפס אם כי הרעיון במיינדפולנס הוא להיות בן אדם אמיתי ולא מתייפייף. אני לא חי בהצגה של שנטי בנטי, זו לא הכוונה. כשאני מתעצבן, אני מתעצבן וממשיך הלאה. אני לא מנסה להיות קדוש יותר מהאפיפיור. חשוב לי להיות בן אדם, מורה ורופא טוב. כשהילדים שלי מתעצבנים אני מלמד אותם לנשום עמוק. אגב, אין לנו טלוויזיה ואנחנו מבלים המון, בעיקר בגינת הבית".

סדנת שתיקה, וויפאסאנה או ריטריט כפי שהיא נקראת, גם חלק מהעניין?

"בסוף הקורסים שאני מעביר יש סדנת שתיקה סמלית של יום אחד, אני למשל חזרתי לא מכבר,  מסדנת ריטריט שהתקיימה במשך שבוע באנגליה. זה לא קל לא לדבר ולהיות בלי סוף עם המחשבות שלך. אגב, אני גם עושה סדנאות לחיילים וקב"נים שמבחינתי זה גם סוג של נס שקורה בצה"ל. צבא הגנה לישראל מדברים עם החיילים על תשומת לב, חמלה ואהבה. אני החלוץ בזה בקנה מידה עולמי".

התיידדות עם המוות זה גם חלק מהעניין?

"עשיתי סמינר על פרידה, אובדן ומוות. ברגע שאתה מסכים למות בעודך בחיים, אתה יכול להסכים לחיות. אימת המוות מכווצת אותנו וגורמת לנו לחיות חיים לא מלאים. אולי זה האתגר שעומד מולנו – לא לתת לפחד המוות ונגזרותיו לשלוט בנו. המוות כידוע זה הדבר הכי וודאי ואנחנו לא יודעים מתי הוא יקרה ובאילו נסיבות. כן צריך להבין מרגע לרגע שיכול להיות שלא ניפגש כי העולם מזמן דברים שלא בהכרח בשליטתנו".

מה הדבר הכי נועז שעשית?

" לפתוח את המרפאה הזו. להגיד שאנחנו פה מוכרים סחורה מוזרה, אך מועילה מאין כמוה".

אפשר לומר שהמדיטציה גם מטעינה אותך כל פעם מחדש.

אפשר בהחלט, אבל חוץ ממדיטציות השגרתיות, אני נוהג לנסוע מדי פעם למדבר לבד, ללא ספרים, ללא רדיו. במקום שאין בו קליטה. אני מתנתק מהכול וכשאני חוזר אני מרגיש טעון וחדש".

אני מקווה שיש לך עוד סוגי בילוי?

"התחלתי לחתור בסאפ (סוג של גלשן.ח.ג). אני עושה טאי צ'י, אוהב לעבוד בגינה ולטפח את 350 עצי הפרי שיש בה ואני משתדל להיות גם אבא".

אם לא היית פסיכיאטר?

"הייתי מדען, פיסיקאי".

תציע משהו מועיל לקוראים:

"אני מציע להם לבדוק מה קורה כשעוצרים ולא עושים כלום במשך חמש דקות. אם זה מצליח לפתוח להם ערוץ של סקרנות, שיבואו לסדנת המיינדפולנס שתתחיל בדצמבר, בהנחייתי, בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע".

כתבות שיעניינו אותך...