• 11 דצמבר 2017
שירה עבו // Column

לא שורפים את המועדון

"לפני כמה שנים. דודי היה אז עמוק בתוך לה פמיליה, ארגון האוהדים הקיצוני. היום הוא במקום אחר, מדבר בכל מקום שרק אפשר נגד גזענות'' - מפגש של ''דרכנו'' על גזענות התקיים בגיגסי

מפגש נגד גזענות בגיגסי - סתיו אלימלך, יהודה אלוש, דודי מזרחי וד''ר שלומית גיא

היום זה כבר לא מוזר לספר שהכרת מישהו בפייסבוק, אז הנה וידוי – את דודי מזרחי הכרתי בפייסבוק. זה היה פוסט שהוא כתב על מפגש בינו לבין מחמד גדיר, ששיחק אז בסכנין, לפני כמה שנים. דודי היה אז עמוק בתוך לה פמיליה, ארגון האוהדים הקיצוני. כשהוא התיישב אצל גדיר, הוא סירב אפילו לשתות כוס מים. סיכוי לשיחה אמיתית לא היה שם. היום הוא במקום אחר, מדבר בכל מקום שרק אפשר נגד גזענות, מספר מה הוביל אותו לתהום של האלימות ועל מה הוציא אותו ממנה.

משם החיבור לשלומית גיא, תושבת העיר שכתבה דוקטורט על הדרך של הקבוצות האנגליות למגר את האלימות שם, וממנה לגיבור המקומי סתיו אלימלך ולפעיל הוותיק יהודה אלוש הייתה קצרה. הזוויות שונות, מסלולי החיים של כל אחד מהמשתתפים שונה, אבל האהבה למשחק והאכפתיות לקהילה משותפת לכולם. פה באתר דיברו על "מחאה" כנגד האירוע, כנראה שהיום ויכוח בין שלושה אנשים בפייסבוק למחאה. לשמחתנו הויכוחים נשארו בפייסבוק. סביב השעה 20:00 הגיגסי התמלא באנשים, חלקם הכירו את דודי, כמוני מהפייסבוק, אחרים באו בשביל ההזדמנות לסלפי עם סתיו אלימלך (ונדמה לי שכולנו יכולים להבין אותם).


רוצים גם לכתוב טור אישי בברנז'ה news? לחצו כאן


ראשונה דיברה שלומית: "צריך להבין גם את העולם של האלים, לא רק את הקורבן לאלימות, כשאומרים לבנאדם במשך 50 שנה שהוא ישרוף את המועדון – בסוף הוא ישרוף את המועדון. זאת נבואה שמגשימה את עצמה, אנחנו אוהבים לשנוא את האוהדים של בית"ר, ואנחנו צריכים להחליט אם אנחנו ממשיכים לשנוא את הדבר הזה, או שאנחנו עוצרים רגע ומבינים מה גורם לו". דודי השלים את הדברים שלה בסיפור האישי שלו, על הפעם הראשונה שהוא הגיע למשחק של בית"ר: "הרגשת השייכות, החיבוק החם, הקהילה – כל מה שאני מבין היום שהיה חסר לי. לאט לאט נהיה לך כוח, אני ישבתי בבית וכתבתי שיר – ועשרים אלף איש שרו אותו במשחק, על כל מעשה רע שעשיתי, שהובלתי ילדים למכות עם ערבים רק בגלל שהם ערבים – קיבלתי חיזוק חיובי, הרגשתי שאני עושה את הדבר הכי נכון וטוב". יהודה המשיך את הדברים שלהם בפרספקטיבה שלו על הקהל של באר שבע שהשתנה לאורך השנים, על הקשר ההדוק בין פוליטיקה לספורט: "את כל המחלוקות אנחנו פוגשים במגרש, כל עוד החברה תהיה גזענית אנחנו נראה את זה גם ביציעים, לפעמים ספורט יכול לפתור דברים שלא מצליחים לקרות בפוליטיקה – הקשר בין ארצות הברית לסין התחיל דרך הפינג-פונג". סתיו אלימלך נתן לנו הצצה לאיך הדברים נראים מהמגרש עצמו: "בתור קפטן היה לי רעיון, באתי להנהלת הקבוצה וביקשתי שנעשה מנוי מיוחד למשפחות, היום מבינים את זה – אז לא הבינו". הוא סיפר איך מה שהילדים רואים במגרש מגיע גם לאימונים: "כל הילדים היו יורקים לי על המגרש, כי זה מה שהם ראו, אני הייתי צריך להסביר להם שהשחקנים הבאמת טובים – הם לא יורקים על המגרש, יורדים ככה שלא יראו אותם ואז יורקים, רק כשיש להם ליחה, זה עבד לי איתם, אבל שחקנים צריכים להבין שרואים אותם".

כל זאת היה אתמול, אבל זה עוד לא נגמר – האווירה המיוחדת והחיבור הקהילתי הטבעי בין אנשים שרוצים לעשות טוב ולשנות ימשך. כל שלישי ב-18:00 הדלת שלנו ב"דרכנו" (ביתא-מרחב ליזמות) פתוחה, בואו להכיר ולחשוב ביחד איך אנחנו ממשיכים לחבר בין קהלים ונלחמים בגזענות ובאלימות.

שירה עבו, רכזת הפעילות - דרכנו ב"ש

כתבות שיעניינו אותך...